Commentary for Psalms 102:6
מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃
By reason of the voice of my sighing My bones cleave to my flesh.
רד"ק
מקול. ידוע כי האנחה וצרת הלב מכחשת הבשר וכאשר תהיה עמה הצעקה כל שכן שיכחש לגמרי עד שידבק העצם לעור, וקורא העור בשר לפי שעור הדם הוא הבשר שאינו נפשט מהבשר כעור הבהמה לפיכך זכר הבשר במקום העור וכן יזכור העור במקום הבשר יאכל בדי עורו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
מקול אנחתי כו' הנה כאשר ניקבה הריאה ונדבקה לדופן אם נדבקה לבשר שבין הצלעות במצר החזה כשר וכשהוא לעצם ולבשר הוא מחלוקת אך לעצם לבדו אסור כי אין הסיתום ההוא מתקיים כי עתיד להתפרק ובזה יאמר הנה מקול אנחתי היוצא מן הריאה דרך הקנה אשר לפעמים מגודל הרמת הקול בכח גדול מתנפחת הריאה עד שמתדבקת ומתבקעת וניקבת ומי יתן היתה מתדבקת לבשר שבין הצלעות כ''א דבקה עצמי שהם הצלעות לבשרי היא בשר הריאה באופן שאין מעלה ארוכה כי עתידה להתפרק ולמות בגלל הדבר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
לבשרי. לבשר המעים (כמ''ש איוב י''ט כ') :
Ask RabbiBookmarkShareCopy