Commentary for Psalms 106:2

מִי יְמַלֵּל: א"ר יוחנן בימי רשב"ג נישנית משנה זו רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד כי הוה רשב"ג התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו אמר רשב"ג לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו להו הכי תקין רשב"ג אמר ליה ר"מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב"ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב"ד ואת נשיא וכו':
(הוריות יג ע"ב)

מי. במזמור שלמעלה מזה זכר ענין האבות עם מה שעשה במצרים ובזה המזמור זכר עוד מה שעשה עמהם משיצאו ממצרים כל זמן שהלכו במדבר וגם משנכנסו לארץ, ואמר אם באנו לספר גבורות ה' ולהשמיע כל תהילותיו כלומר כל הניסים שעשה עם אבותינו ועמנו שאנו חייבים להללו עמהם מי יוכל להשמיע כל תהילותיו:

ולתת טעם אל שני הדברים אמר על הא' דסליק מיניה מי ימלל כו' לומר מה שאמרתי כי לעולם חסדו ולא גבורותיו הוא כי מי ימלל ויאמר גבורות ה' כי אינם גבורות בערך ה' ועל מאי דפתח ביה ואמר הודו לה' כי טוב בלי פרטות מעשה טובותיו הוא כי מי ישמיע כל תהלתו והוא ענין ר' יוחנן שאמר לאשר הרבה לפניו בתאריו יתברך סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך וזהו ישמיע כל תהלתו כי מי יוכל להשמיע כל תהלחו כמדובר. או יאמר הודו לה' כי טוב סתם ולא על זמן שמטיב לנו כי אם לעולם גם בעת יסורין הוא טוב וזהו כי לעולם חסדו כלומר בין בזמן הטובה בין בזמן הפורענות כי הלא הוא לנכות עון: