Commentary for Psalms 12:2

גמר. כלה.

הוֹשִׁיעָה יְהֹוָה מתני' משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין וגו' משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים משחרב בהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל שנאמר הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו':
(סוטה מח ע"א)

הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם: כלומר: החסידים ואנשי האמונה גמרו ופסו, ורוב אנשי הדור הזה הם רשעים, ויערימו סוד על העניים והחלושים; לפיכך צריך תשועת יי' להושיעם מידם.

אמר הושיעה ה' כי גמר חסיד להגין על הדור לכן צריך תושיענו אתה בשם זה של רחמים וזהו הושיעה ה' למען שמך והוא כי כאשר ברא ה' אדם על הארץ ארז"ל שנעשו מלאכי השרת כתין וחבורות חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים אמת אומר אל יברא שכולו מלא שקרים ולתקן הדבר השליך אמת ארצה לקיים העולם כמפורש אצלנו הענין במקומו באופן כי חסד ואמת ימצאו בבני האדם והנה האיש החסיד הוא מבחינת חסד והאיש אמונים מבחינת אמת שע"י שניהם מתקיים העולם והן זאת כונת המשורר ואמר כי שתי מדות שבאדם לקיים עולם שהם חסד ואמת הנה גמר חסיד הוא עושה חסד וגם סף מדת אמת כי פסו אמונים מבני אדם:

פסו. אפסו וכלו:

גמר חסיד, פסו אמונים. החסיד יעשה הכל יותר מן החיוב, בין במצות שבין אדם לחברו יעשה חסד שהוא גדול מן האמת, שהאמת הוא לקיים ההבטחה והחיוב, והחסד הוא בלא שום חיוב והבטחה, ומזה יבא גם על מי שיפליג לעשות חסידות עם קונו יותר ממה שהוזהר, וכיש אמונים ימצאו גם חסידים המפליגים יותר על החיוב, וכשאין אמונים יתמו החסידים בהיותם אז נרדפים ולצחוק בעיני העם, וע''כ בא על אמונים לשון

כי גמר חסיד - גמר פועל עומד. או אם היה יוצא גמר חסיד לעשות חסד, גם פסו נכרתו כמו פס ידא.

הושיעה ה׳‎. להנצל מיד שאול:

הושיעה ה' כי גמר חסיד. ובזכות החסיד העולם עומד כדכתיב וצדיק יסוד עולם וכ"ש אם הוא חסיד ועתה כי גמר חסיד הושיעה ה' כרב רחמיך. כי פסו אמונים מבני אדם. אפשר דהכונה דזו רעה כפולה להיותם בני אדם דאמרו המפרשים כי הן בעון באכילת עץ הדעת נפגמו כל אבריו זולתי הקנה שלא נפגם כי לא דיבר אדה"ר וא"כ היה ראוי לבני אד"ם דייקא שאדם פגם בכל אבריו ולא פגם בקול שהם לפחות יזהרו שלא לפגום בקול. והן בעון פסו אמונים מבני אדם שוא ידברו איש את רעהו וזה חטא כפול לפגום מחדש גם במה שלא פגם אדה"ר. ועוד רעה חולה שמדברים לה"ר ואח"כ לומדים בתורה ולא דעת ולא תבונה בהם דהלשון נעשה חתיכה דאיסורא שקץ הוא ואיך יבא לעבוד ה' וללמוד בתורה ולהתפלל לפניו בכלי מטונף וטמא ודאי ענשו כפול וכמ"ש ז"ל וזה אפשר רמז הפסוק יכרת ה' כל שפתי חלקות. שאחר שסיפר לה"ר לשון מדברת גדולות ר"ל דברי תורה ותפלה וזה פגם גדול וענש יענש ולכן צריך קודם שילמוד או יתפלל להתודות ולשוב ואז התורה והתפלה יתקבלו ברצון לפניו יתברך:

כי גמר חסיד שהיו עושים חסד בדבר שלא הבטיחו כלל, וכן עשו מצות יתירות מצד החסידות, וגם פסו אמונים, אנשי אמת ששמרו מה שהבטיחו, ובמצות היו עושים החיוב המוטל עליהם, ולא זאת לבד, כי שוא ידברו איש את רעהו, ומחפאים השוא ע"י שפתי חלקות, וידברו בלב ולב וגם יל"פ שוא ידברו באמונות ודעות, ושפת חלקות בדברים שבין אדם לחבירו:

פסו. פיילירינ"ט בלעז כמו אפסו וכן פתר מנחם:

פסו. מענין אפס ואין, ועל החסיד

ואמונים - תאר ואין ככה שומר אמונים, כי הוא שם:

כי גמר חסיד. כלה חסיד מן העולם ולא ימצא מי למחות ביד שאול וללמוד עלי זכות בפניו:

כי פסו אמונים מבני אדם. הכל משקרים בי ומרגלים את המקומות אשר אנכי מתחבא שם ומגידים לשאול הלא דוד מסתתר עמנו (לקמן נד):

גמר. שמורה הכליון והגמר עד אחריתו, וכן במיכה (ז') אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין, ושם אמונים יכלול בעלי אמונה בין אדם לחברו, וגם המאמינים בה' ובתורתו, שגם אלה תמו כמו שיבאר :

פסו. כלו אנשי אמונה וידברו עלי כזב בפני שאול:

4033 / (תהלים יב,ב) / פסו
פיילירינ"ט / feilirent / חסרו, נעלמו
חסר בכתבי-היד.