Commentary for Psalms 17:10

חלבמו סגרו. בחלבם ובשמנם סגרו לבם ועיניהם מהביט אל פעלך ליראה מפניך:

חלבמו סגרו פימו דברו בגאות: רוב שמנם סגר פיהם, על כן דברו בגאות מרוב תענוגם.

ומה יעשו זולת מה שחלבמו סגרו ששמנו משמחתם עד גדר שחלבמו הגרו בעד כליותם עד שלא יראו בתוך חלבם זולת זה כי פימו דברו בגאות:

חלבמו - חסר בי"ת, בחלבמו.

חלבמו. על שחלבם סגרו פיהם מגודל השומן מרוב כל לזה ידברו בגאות:

חלבמו סגרו פימו דברו בגאות. אפשר במ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל דקי"ל הכותב נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפטרופא ובזה פירש הרב ז"ל אם כסף תלוה את עמי דע שאינו שלך אפס לא תהיה תפארתך שאתה עושה משלך והאמת שאתה אפטרופא וז"ש את העני עמך עכ"ד וז"ש חלבמו סגרו וסוברים שהממון שלהם. ומאחר שכן אינם אפטרופא ואין צריך לכבדם. ותימה מ"ט פימו דיברו בגאות שיכבדום הא אינם חייבים לכבדם כלל:

חלבמו אשר סגרו את פימו, הם דברו בגאות, ימליץ שפיהם נסתם ונסגר מלדבר מרוב החלב, ונראה כאילו הדבור אינו יוצא מן הפה, רק מן החלבים שסביבו, והחלבים הם מדברים בגאות אלה הדברים:

סגרו פימו - אשר דברו בגאות.

או חלבמו - סגור בקרבם ופימו - מדבר גאוה והראשון נכון בעיני, כי הוא כדרך: כי כסה פניו בחלבו.