Dibur_hamatchil for Exodus 35:37

תנא דבי רבי ישמעאל לא תבערו אש בכל מושבותיכם מה תלמוד לומר, מה תלמוד לומר אי לרבי יוסי ללאו אי לרבי נתן לחלק דתניא הבערה ללאו יצאת דברי רבי יוסי רבי נתן אומר לחלק יצאת. אלא אמר רבא תנא מושבות קא קשיא ליה מושבות מה תלמוד לומר מכדי שבת חובת הגוף הוא וחובת הגוף נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מושבות דכתב רחמנא גבי שבת למה לי. משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפי שנאמר וכי יהיה באיש חטא משפט מות וכו' עד או אינו אלא אפילו בשבת תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם. ולהלן הוא אומר והיו אלה לכם לחקת (עולם) משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות האמור להלן בית דין אף מושבות האמור כאן בית דין אמר רחמנא לא תבערו אש בכל מושבותיכם. והשתא דאמרת חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ מושבות דכתב רחמנא גבי שבת למה לי. אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבי תיבעי קדוש בית דין כי מועדות קא משמע לן:

וכל אשה חכמת לב בידיה טוו (כתוב בויקחו לי תרומה בפסוק ואת המשכן תעשה עשר יריעות וברמז שנ"ג):

והנשיאים הביאו את אבני השהם. כתיב וילקטו אותו בבקר בבקר וכתיב והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן. והנשיאים הביאו תנא נשיאים ממש וכן הוא אומר נשיאים ורוח וגשם אין. ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל זה שאמר הכתוב טוב שם משמן טוב טוב היה שמו של בצלאל משמן הטוב למה שפרסמו הקב"ה שנאמר ראו קרא ה' בשם. מזכירין ומניחין ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן שבח לו שבח לאביו שבח למשפחתו שבח לשבטו שכן יצא ממנו. מזכירין ומשחקים ושם אמו שלומית בת דברי גנאי לו גנאי לאביו גנאי לשבטו גנאי למשפחתו שכך יצא ממנו. עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח גנאי לו לאביו גנאי לשבטו גנאי למשפחתו. ראו קרא ה' בשם מה צורך היה להזכר כאן חור אלא שנתן חור נפשו על הקב"ה כשבקשו ישראל לעבוד עבודה זרה ולא הניח להם עמדו והרגו אותו אמר ליה הקב"ה חייך שאני פורע לך. משל למה הדבר דומה למלך שמרדו לגיונותיו עליו עמד שר צבא שלו ונלחם בהם אמר להם במלך אתם מורדין עמדו עליו והרגוהו בא המלך אמר היכן הוא שר צבא שלי אמרו לו הרגו אותו לגיונות. אמר המלך חייך אילו ממון נתת לי הייתי פורע לך עכשיו נפשך נתת עלי חייך כל בנים שיש לך אני אגדלם בעולם ואעשה אותן דוכסין ואיפרכין. כך חור נתן נפשו על הקב"ה במעשה העגל אמר ליה הקב"ה חייך כל בניך אני מגדלן בעולם הזה שנאמר ראו קרא ה' בשם וגו' וימלא אותו רוח אלהים. ולא תאמר בצלאל בלבד אלא כל מי שהיה עוסק במלאכת המשכן נתן בהם הקב"ה בינה וחכמה ודעת שנאמר ויעשו כל חכם לב ולא תאמר בבני אדם אלא אפילו בהמה וחיה ומכלם לא נתפרסם אלא בצלאל שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל:

ראו קרא ה' בשם ראו חכמה שנתתי בלבו בשלשה דברים הללו נבראו שמים שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. ובשלשה דברים הללו נעשה בית המקדש שנאמר בן אשה אלמנה וגו', ואף לעולם הבא יבנה בית המקדש בשלשה דברים הללו שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו' רוח דעת וגו' אמר הקב"ה בעולם הזה היתה רוחי נותנת בכם חכמה ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכתיב בעתניאל ותהי עליו רוח ה' וכן לעתיד לבוא רוחי מחיה אתכם שנאמר ונתתי רוחי בכם וחייתם:

ראו קרא ה' בשם וגו' איש איש ממלאכתו אשר המה עושים כתיב בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וכתיב ותמות עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכי עבד בצלאל משכן בר כמה הוה בר תליסר שני כתיב איש איש ממלאכתו ותניא שנה ראשונה עשה משה משכן שניה הקים משכן ושלח מרגלים וכתיב בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' אותי כמה הויא להו ארבעים דל ארבסר דהוה בצלאל פשו להו עשרין ושית דל תרתי דתלתא עיבורי פשו להו עשרים וארבע אשתכח דכל חד וחד בר תמני אוליד. תני לוי איש איש ממלאכתו, ממלאכתו הוא עושה ואינו עושה ממלאכת חברו: