Halakhah for Genesis 44:16
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃
And Judah said: ‘What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants; behold, we are my lord’s bondmen, both we, and he also in whose hand the cup is found.’
ספר חסידים
אחד היה מצער את החכם ואמרו לחכם כמה גדול עון אותו האיש שמצערך על לא פשעך אמר להם החכם איני מפשיעו אלא עונותי עשו לי אמרו מצוה לך להענישו ולקללו אמר להם א"כ הייתי מעניש ומקלל את עצמי כי עונותי גרמו לצער זה שהרי אמר הכתוב (בראשית מד טז) האלהים מצא את עון עבדיך אמר יהודה ברור לי שאחד מעבדיך שם הגביע באמתחתו אלא עונינו גרם שבא לנו הצער לכן כשקלל שמעי את דוד אמר דוד הניחו לו ויקלל כי ה' אמר לו ועוני גרם אם לא הייתי חוטא לא בא אמנון לשכוב עם תמר ולא היה אבשלום מורד באביו ושוכב עם נשי אביו לפיכך מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy