Halakhah for Psalms 119:89

וקדשינו במצותיך. כד"א והתקדשתם והייתם קדשים (ויקרא י״א:מ״ד). ושבעינו מרב טוב הצפון והטמון ליריאיך לחיי העולם הבא. כד"א מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך (תהילים ל״א:כ׳). וטהר לבינו. שיהא לבינו אמת וטהר נגדך. כד"א וזרקתי עליכם מים טהורים (יחזקאל ל״ו:כ״ו). וכת' והסרתי את לב האבן מבשרכם. ואת רוחי אתן בקרבכם (שם). כי אתה אלהים אמת ודברך מלכנו אמת וקיים לעד. שטבעו חכמים בראש השנה סמכו על מה ששנינו בפסיק'. בפרש' החדש השביעי. כך פתח ר' תנחומ'. לעולם י"י דברך נצב בשמים. לדור ודור אמונתך (תהילים קי״ט:פ״ט-צ׳). מהו לעולם י"י. אלא אמ' דוד לפני הק' רבונו של עולם. אין אתה בא עלינו בדין אלא במדת הרחמים. שאילולי כך לא היינו יכולין לעמוד לפניך אפילו שעה אחת. אלהים אינו אומ' כאן. אלא י"י. בה אתה דנינו. באותה מידה של רחמים. בי"י. שנ' י"י י"י אל רחום וחנון (שמות ל״ד:ו׳). ולא לנו בלבד. אלא אף לאדם הראשון יציר כפיך. אילולי ששיתפתה מדת רחמיך בשעה שדנת אותו לא היה עומד שעה אחת. וכשם שדנת אותו ברחמים כך התניתה עמו שאתה דן את בניו ברחמים. וזה דברך נצב. קיים דברך שהתניתה עם אדם הראשון. מה כת' אחריו למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך (תהילים קי״ט:צ״א). מכאן אתה למד שכל שלש תיבות האלה בהגדה זו. וביום הדין. ודברך. דאמרי' כת' במקרא לעולם י"י דברך אמת. הוא אמונתך שבמקרא. וקיים זהו נצב. לעד. זהו לעולם. וכן אנו מודים לפני הק'. רבונו של עולם דבר זה ברור לנו שתתנהג עמנו במרת הרחמים. כי דברך שהבטחתה לאדם הראשון שתדין דורות הבאים ברחמים אמת הוא. ולעלמי עד קיים יהיה. ותביט לרחמינו ולצדקינו במשפט: