Midrash for Genesis 32:9

כתיב (מ״א יח ג) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה׳ מאד מאי קאמר אמר רבי יצחק הכי א״ל ביעקב כתיב (בראשית ל כז) נחשתי ויברכני ה׳ בגללך וביוסף כתיב (שם לט ה) ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף וביתיה דההוא גברא לא קא מבריך שמא לא ירא אלהים הוא יצאת בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה׳ מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אמר רבא גדול שנאמר בעובדיה יותר ממה שנאמר באברהם אבינו דאילו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיה כתיב מאד. וא״ר יצחק מפני מה זכה עובדיה לנביאות מפני שהחביא מאה נביאים במערה דכתיב (מ״א יח ד) ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה׳ ויקח עובדיה מאה נביאים ויחביאם חמשים חמשים איש במערה מ״ש חמשים חמשים א״ר אלעזר מיעקב למד שנאמר (בראשית לב ט) והיה המחנה הנשאר לפליטה ר׳ אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יתר מחמשים איש:

עא כְּתִיב: "וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" (מלכים א י״ח:ג׳), מַאי (אמר ליה) [קָאָמַר קְרָא]? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָכִי אָמַר לֵיהּ: בְּיַעֲקֹב כְּתִיב: (בראשית ל׳:כ״ז) "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ", וּבְיוֹסֵף כְּתִיב: (שם לט) "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף". וּבֵיתֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, לָא (קא) [הֲוָה] מִבְרִיךְ, שֶׁמָּא לֹא יְרֵא אֱלֹהִים (הוא) [אַתָּה]? יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד, וּבֵיתוֹ שֶׁל אַחְאָב אֵינוֹ מְזֻמָּן לִבְרָכָה". אָמַר (רבא) [רַבִּי אַבָּא]: גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֹבַדְיָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דְּאִלּוּ בְּאַבְרָהָם לֹא כְּתִיב 'מְאֹד', וּבְעֹבַדְיָהוּ כְּתִיב 'מְאֹד'. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מַה זָּכָה עֹבַדְיָהוּ לִנְבִיאוּת? מִפְּנֵי שֶׁהֶחְבִּיא מֵאָה נְבִיאִים בַּמְּעָרָה, דִּכְתִיב: (מלכים א י״ח:ד׳) "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה', וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים, וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה" וְגוֹ'. מַאי שְׁנָא, חֲמִשִּׁים אִישׁ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיַּעֲקֹב לָמַד, [שֶׁנֶּאֱמַר]: (בראשית ל״ב:ט׳) "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: לְפִי (שלא היתה) [שֶׁאֵין] הַמְּעָרָה מַחֲזֶקֶת יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים. (איש) (עובדיה א׳:א׳) "חֲזוֹן עֹבַדְיָה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם" וְגוֹ'. מַאי שְׁנָא, עֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא עֹבַדְיָה, שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִתְנַבֵּא עַל עֵשָׂו [הָרָשָׁע], שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה, תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: עֹבַדְיָה, גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה, וְהַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: מִינֵיהּ וּבֵיהּ אִבָּא, לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא.

ד"א ויירא יעקב, אמרו רבותינו נעשה גופו כשעוה הזו, ורוח הקודש צווחת התרפית ביום צרה צר כחכה (משלי כד י), באותה שעה א"ל הקב"ה אל תירא כי (אתך) [עמך] אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך וגו' (ישעיה מא י), אמצתיך במיכאל, עזרתיך בגבריאל, אף תמכתיך בימין צדקי (שם), הנה אנכי עמך (בראשית כח טז), באותה שעה ויחץ את העם אשר אתו (שם לב ח), מה עשה, זיינן מבפנים והלבישן לבנים מבחוץ, והתקין עצמו לשלשה דברים, לתפלה ולדורון ולמלחמה, לדורון מנין, ותעבור המנחה על פניו וגו' (שם כב), למלחמה מנין, ויאמר אם יבא עשו וגו' (שם ט), לתפלה מנין, ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו' (שם י), מה כתיב אחריו קטנתי מכל החסדים ומכל האמת וגו', הצילני נא מיד אחי מיד עשו (שם יא יב), א"ל הקב"ה אתה קראת אותי, חייך שאני מצילך, שנאמר הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי (תהלים פט כז).