Midrash for Leviticus 14:45
וְנָתַ֣ץ אֶת־הַבַּ֗יִת אֶת־אֲבָנָיו֙ וְאֶת־עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהוֹצִיא֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
And he shall break down the house, the stones of it, and the timber thereof, and all the mortar of the house; and he shall carry them forth out of the city into an unclean place.
ספרא
[א] "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית" – מלמד שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספרא
[ב] וכמה אבנים יהיו בתוכו? ר' ישמעאל אומר ארבעה. ר' עקיבא אומר שמונה. שר' ישמעאל אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים או על אבן אחד. ר' עקיבא אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים ולא על אבן אחד. ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזויות, אורכו כשתי גריסין ורחבו כגריס.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספרא
[ג] "אבניו" – שלו ועפר שלו. מלמד שהוא גורר ומוציא. "אבניו" – ולא אבני העליה, "עציו" – ולא עצי העליה, "עפר" – ולא עפר העלייה. מכאן אמרו נראה נגע בבית – נותן את הקורות לעליה, נראה בעליה – נותן את הקורות לבית. "את אבניו" – אבנים שנבנו עמו ולא אבנים שהכניס לו משנבנה. "עציו" – ולא עצים שהכניס לו משנבנה. "עפר הבית" – ולא עפר המתכיות שלו. אם נאמר בחליצה למה נאמר בנתיצה? לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה. בחליצה – האבן שבזוית בזמן שהוא חולץ, חולץ את כולה ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו ומניח של חבירו. ובנתיצה – נותץ את האבנים שיש בהם נגע ושאין בהם נגע ובחליצה אינו חולץ אלא האבנים שיש בהם נגע. הא לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה צריך לומר בחליצה וצריך לומר בנתיצה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy