Midrash for Nehemiah 2:2
וַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ מַדּ֣וּעַ ׀ פָּנֶ֣יךָ רָעִ֗ים וְאַתָּה֙ אֵֽינְךָ֣ חוֹלֶ֔ה אֵ֣ין זֶ֔ה כִּי־אִ֖ם רֹ֣עַֽ לֵ֑ב וָאִירָ֖א הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
And the king said unto me: ‘Why is thy countenance sad, seeing thou art not sick? this is nothing else but sorrow of heart.’ Then I was very sore afraid.
פרקי דרבי אליעזר
שמעון ולוי קנאו על הזנות הרבה מאד, שנ' הכזונה יעשה את אחותנו, ולקחו איש חרבו והרגו את כל אנשי שכם. וכששמע יעקב נתיירא מאד שאמ' עכשו יאמרו לכל עמי הארץ ויאספו עלי ויהרגוני התחיל לקלל רגזם של בניו שנ' ארור אפם כי עז ועוד שקלל את חרבם בלשון יונית שנ' כלי חמס מכרותיהם שמעו כל עמי ונתייראו מאד ואמרו אם שני בני יעקב עשו את כל הדבר הזה אם יאספו כלם יכולים הם להחריב את העולם ונפל פחדו של הב"ה עליהם, שנ' ויסעו ויהי חתת אלהים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy