Midrash for Psalms 19:2

אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר זצ״ל טובה תוכחה שהוכיח משה את ישראל כענין שנאמר אתם נצבים היום. מאהבה מסותרת מאהבה שהיה אוהבם כל השנים.והיתה התוכחת מסותרת ולא היה מוכיחם ומתפלל עליהם כענין שנאמר (שם ט) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'. ד״א טובה תוכחת שהוכיח משה את ישראל לפני מותו כענין שנאמר הקהילו אלי. מאהבה מסותרת שהיו כל הזקנים אוהבין אותם ולא הוכיחום. גדולה היא תוכחה שלא נתוודע יוסף אל אחיו אלא מתוך תוכחה. ולפי שראה משה רבינו שהתוכחה טובה לישראל העיד בהם בגלוי לפני השמים והארץ שנאמר האזינו השמים ואדברה. האוזן לגוף כקנקן שבו מגמרין את הכלים שאדם מגמר תחתיו וכל הבגדים מתעשנין כך רמ״ח אברים שבאדם כלם חיים ע״י אוזן. שנאמר (ישעיה נה) שמעו ותהי נפשכם. אם שמע אדם דברי תורה הכל נשמעין לו. בוא וראה שמשה שמע את התורה. וכיון שפתח לדבר נשתתקו העליונים והתחתונים והאזינו לדבריו כמו שכתב בענין? שנאמר האזינו השמים ואדברה. (מלמד) שהשמים מקלסין שנא' (תהילים י״ט:ב׳) השמים מספרים כבוד אל. ותשמע הארץ אמרי פי. הארץ מקלסת. דכתיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז) מכנף הארץ זמירות שמענו ושיתקם משה דכתיב האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. בוא וראה כמה גדולים הצדיקים שהם מושלים במעשיו של הקב״ה וכן דוד אומר (שמואל ב כ״ג:ג׳) אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. שהרי יעקב אבינו עשה את היום לילה שנאמר (בראשית כ״ח:י״א) וילן שם כי בא השמש כדי שילן שם בא השמש. יהושע עשה את הלילה יום שנא' (יהושע י׳:י״ב) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. משה עשה את הים יבשה (ג) שנאמר (שמות י״ד:ט״ז) (ויעברו) בני ישראל בתוך הים ביבשה, אלישע עשה את היבשה ים שנא' (מלכים ב ג׳:ט״ז) כה אמר ה' עשה את הנחל הזה גבים וגו'. אליהו עשה את החרף קיץ שנא' (מלכים א י״ז:א׳) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. שמואל הרואה עשה את הקיץ חרף שנאמר (שמואל א י״ב:י״ז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר. לכך נאמר האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. לפי שהצדיק מושל במעשה הגבורה ביראת אלהים עליו. ד״א האזינו השמים לשון ריבוי לפיכך הקדים השמים לארץ. וכן במעשה בראשית כתיב (בראשית א׳:א׳) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. מפני שמעשה שמים גדולים ועצומים ממעשה הארץ. ד״א האזינו השמים האזנה מקרוב ושמיעה מרחוק כענין שנא' (ישעיה ל:) שמעו רחוקים אשר עשיתי. לפי שהתורה ניתנה מן השמים. לפיכך אמר האזנה בשמים כאלו הוא עומד בשמים. אבל ישעיה היה מדבר על ישראל בארץ ותועבותם שעשו בארץ לכך אמר והאזיני ארץ. ד״א למה קרא לשמים ולארץ לרצות את שניהם. רבי תנחומא אמר למה קרא לשמים ולארץ שעתיד הקב״ה לגאול את ישראל על ידיהם שנאמר (ישעיהו מ״ד:כ״ג) רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ. ד״א למה לשמים ולארץ מפני שהתורה ניתנה על ידיהם שנאמר (דברים ד׳:ל״ו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו. ד״א למה קרא לשמים ולארץ שהמן ניתן מן השמים שנא' (שמות ט״ז:ד׳) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. והשליו מן הארץ שנאמר (שם) ותעל השליו ותכס את המחנה. ד״א למה קרא לשמים ולארץ שנמשלו ישראל ככוכבים וכעפר הארץ. ד''א למה קרא לשמים ולארץ לפי שהם עדיהם שנאמר (דברים ל״א:כ״ח) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. ובימי יהושע הם העידו בעצמם שנא' (יהושע כ״ד:כ״ב) ויאמר יהושע אל (כל) העם עדים אתם בכם וגו'.הנביאים העידו בהם שנא' (מלכים ב' יז) ויעד ה' ביד כל נביא וחוזה. ד״א שהשמים והארץ אפטורפים של עולם. מן השמים יורדין הגשמים והארץ מוציאה פירותיה. שאם חוטאין השמים נעצרין והארץ כלאה יבולה. ד״א האזינו השמים. הסתכלו בשמים ובארץ שמא גלגל חמה שנה מדתו שאינו עולה מן המזרח שמא הארץ שינתה מדתה שאינה מוציאה פירותיה בעונתה שמא זרעתם חטים ויצאו שעורים שמא אמרה פרה אינה חורשת אינה דשה. כלום אמר החמור אינו הולך טעון. ואומר (ירמיהו ה׳:כ״ב) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו. ד״א השמים והארץ מנהגו של עולם. (דברים י״ז:ו׳-ז׳) יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו וגו'. כך (שם יא) ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה וגו'. משה אמר האזינו השמים. ישעיה אמר (ישעיהו א׳:ב׳) שמעו שמים והאזיני ארץ ליתן האזנה ושמיעה לשמים והאזנה ושמיעה לארץ. משה העיד בהם בישראל שני עדים אמר למחר אני מת. מי מעיד בהם עדים שהם קיימים לעולם אבל הקב''ה מלכותו לדורי דורים. העיד בהם את השירה שנא' וענתה השירה הזאת לפניו לעד לעולם והוא עליהם מלמעלה. שנא' (מלאכי ג׳:ה׳) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים (לשמי) לשקר. ואומר (ירמיה כט) ואנכי היודע ועד נאם ה'. ואומר (מיכה א) (והיה) ה' אלהים בכם לעד ה' מהיכל קדשו:

ה׳) אלו שנים עשר מזלות ברא הקב״ה והסדירן ברקיע להודיע כוחו לבאי העולם ולהודיע כח גבורותיו, לקיים מה שנאמר השמים מספרים כבוד אל, ואומר כי אראה שמיך וגו׳ (תהלים י״ט ב׳, ח׳ ד׳), ואומר עשה ארץ וגו׳ ואומר לקול תתו וגו׳ (ירמיהו י׳:י״ג). ואומות העולם שהן משתחוין לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים מה נאמר בהן נבער וגו' הבל וגו׳ כדנה וגו׳ (שם), אבל ישראל אינו כן אלא עובדין הן ומשתחוין לאדון הכל בורא שמים וארץ שנאמר לא כאלה חלק יעקב וגו׳ (שם). וכשם שהשמים והארץ מעשי ידיו של הקב״ה, ושמו ומעשיו מעידין עליו שהוא מושל בעולמו... כך הוא משתבח על ידן שנאמר ויודו שמים וגו' מושל בגבורתו וגו׳ (תהלים פ״ט ו׳, ס״ו ז׳).

לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ. לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲלֵה וָמוּת, הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת סָבוּר בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: כְּבָר נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בָּא וְעָמַד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, כְּבָר הִבְטִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדְךָ. אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק בַּיּוֹם הַזֶּה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לֵךְ מִכָּאן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ (תהלים קיח, יז). אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה. יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּקַלְּסֶנּוּ, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל (שם יט, ב). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אֲנִי מְשַׁתֵּק אוֹתָם וּמְקַלֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' (דברים לב, א). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. הִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא (שם פסוק ג). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא בָּא, צָרִיךְ אֲנִי לְצַדֵּק עָלַי אֶת הַדִּין. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ (שם פסוק ד). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ, אָמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מַה תֹּאמְרִי, שֶׁבִּקֵּשׁ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִשְׁלֹט בָּךְ. אָמְרָה לוֹ: לֹא יֵעָשֶׂה בִּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדוֹ. אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁרָאִית אוֹתָם בּוֹכִים וּבָכִית עִמָּהֶם. אָמְרָה לוֹ: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה (תהלים קטז, ח). אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁבִּקְּשׁוּ לִדְחוֹת אוֹתְךָ בַּגֵּיהִנָּם. אָמְרָה לוֹ: אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי (שם). אָמַר לָהּ: וּלְהֵיכָן אַתְּ עֲתִידָה לֵילֵךְ. אָמְרָה לוֹ: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. כְּשֶׁשָּׁמַע מִמֶּנָּה כָּךְ, אָמַר לָהּ מֹשֶׁה, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי (שם פסוק ז). אָמַר רַבִּי אַבָּא, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אָמְרוּ הַתַּחְתּוֹנִים, תּוֹרָהּ צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה. וְהָעֶלְיוֹנִים אָמְרוּ, צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ מְקַלְּסוֹ, וְאוֹמֵר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, לְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים.