Musar for Isaiah 2:2

אי נמי, על ראש שמחתי רומז על פשט איכה יעיב כדכתיב בדרוש חזון התעבה בית המקדש שלמעלה הרוחני והשליחו לארץ. ובית המקדש שלנו נקרא ראש ושמחה. נקרא ראש, כדכתיב (ישעיה ב, ב) נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. ושמחתם לפני ה' אלקיך (ויקרא כג, מ), דרשו רז"ל (סוכה מג, א) זהו במקדש שניטל הלולב ז' ימים ואז שמחת בית השואבה. ועל ירושלים שלמטה אנו מעלים עליה את שלמעלה בהזכרה, שהרי אנו אומרים המעלות ממטה למעלה, זכרוננו וזכרון אבותינו ומשיח וירושלים וזכרון עמך בית ישראל הוא תפארת ישראל המושלך משמים. וכן בשבת ברצה, נחמת ציון ועל גבה בנין ירושלים שלמעלה:

וגללו את האבן. ויגנדרון לההוא דינא קשיא דההוא יומא דשלטא על פי הבא"ר ואשתכח ההוא בא"ר בגלותא עמנא. וכד אתגליא ההוא בא"ר וההוא אבן הלא שלטא עלה, מיד והשקינו הצאן, וזמין קב"ה בסוף יומיא לאהדרא לישראל לארעא קדישא ולאתכנשא לון מן גלותא. ומאן אינון סוף יומיא, ההיא דאיהו אחרית הימים. בהאי אחרית הימים ישראל סבלו גלותא, הדא הוא דכתיב (דברים ד, ל) והיה כי יבואו כל הדברים האלה והיה באחרית הימים דייקא, והיא כנסת ישראל בגלותא, ועם אחרית הימים דא קבילו עונשא בגלותא. וכדא יעביד קב"ה נוקמין לישראל תדירא, הדא הוא דכתיב (במדבר כד, יד) אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ובכל אתר דא היא, וקודשא בריך הוא זמין לאתבא לה לאתרהא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב, ב), והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון וגו', ודא הוא יום, עד כאן לשונו: