Quotation_auto for Numbers 24:21

ואחר שהשלים עונשו של עמלק. בא לפרש שכר יתרו הקיני שדבק בשם ה'. ונתן עצה למשה בדבר המשפט שהוא יסוד העולם ויסודות בית המקדש. ולכן היו הסנהדרין בלשכת הגזית מזרע יתרו. לפי שהוא יסד יסודות הבית במשפט. הפך מעמלק שרצה לעכב ביאתם לארץ בענין שלא יבנו מקדש. וזהו כי יד על כס יה כמו שפירשתי במקומו. ולכן סמך פרשת יתרו אצל פרשת עמלק. להורות שכמו שאנו מצווים להכרית זרעו של עמלק. כן אנו מצווים לגמול חסד ליתרו. ומזה למד בלעם לסמכם זה לזה ולומר ראשית גוים עמלק. ופירש עונשו כי כמו שהיה ראשית יהיה אחרית וישאר באחרונה. אבל בקיני אמר איתן מושבך. אחר שנדבקת בשכינה. ושים בסלע קנך. ר"ל בין ישראל שנקראו סלעים כאומרו כי מראש צורים אראנו. ואמר ושים בסלע ולא אמר שמת. להורות שלא יתחרט ממה שעשה. אלא שיעמוד על עומדו וישים בסלע קנו שהוא מגדל עוז שם ה'. ואע"פ שיבואו לו רעות. שלא יעבור סלעו ממגור אלא שישים בסלע קינו ולא יירא. כי אע"פ שיהיה לבער קין שיבערהו אשור ממקומו. לא יהיה אלא טלטול ושבי ולא יעקרהו מן העולם. וזהו עד מה אשור תשבך. ואף שם תהיה דבק בשם ה' שהוא נקרא מ"ה. וכך עולה שם ה' במלואו. וזהו מה ה' אלהיך שואל מעמך. וזהו עד מה אשור תשבך. ורמז ג"כ באומרו איתן מושבך. שיצאו מבני קיני בעלי תורה בעלי שמועה תנאים ואמוראים. וזה רמוז בזוהר על פסוק שמעו הרים את ריב ה'. זהו סוד רבי שהוא בעל מחלוקת זה מתיר וזה אוסר. והאיתנים מוסדי ארץ. זהו סוד התנאים כמו איתנים. כי ריב לה' עם עמו ולא עם אחרים. לא עשה כן לכל גוי. ולכן כשראה בלעם את הקני נטוע בלשכת הגזית. אמר איתן מושבך שהוא כמו תנא מושביך. כי ממך יצאו תנאים ואמוראים. ולכן שים בסלע קנך לשבר הרים ולפוצץ סלעים לכמה טעמים. וליכנס בחכמתך בעומק התורה מקן יולדת וקן צפור. כאומרם קינין ופתחי נדה הן הם גופי הלכות. וזהו ושים בסלע קנך ואע"פ שיהיה לבער קין ממקומו והתורה תתבטל. עד מה אשור תשבך. כי לא יהיה זה זמן רב. ולפי שבאחרית הימים תהיה צרה וצוקה. אמר אוי מי יחיה משמו אל כשהשם יסדר אלו הדברים. לפי שאז יתעוררו מלחמות בעולם מהם בים ומהם ביבשה. כמו שכתב הקדוש זכר צדיק לברכה בפסוק דרך כוכב מיעקב. לזה אמר בכאן וצים מיד כתים. ויעבר בים צרה ויבואו בספינות אלו עם אלו וכולם יאבדו כראשונים:

ועתה הנני הולך לעמי. (כתיב הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם). לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך [עמך] לעם הזה מיבעי ליה, אמר רבי אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים, אמר לו אלקיהם של אלו שונא זמה הוא והן מתאוין לכלי פשתן בוא ואשיאך עצה עשה להן (קעילין) [קלעים] מהר שלג עד בית הישימון וחושב בהן זונות זקנה מבחוץ וילדה מבפנים וימכרו להן כלי פשתן, ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק זקנה אומרת לו אתה מבקש כלי פשתן זקנה אומרת לו בשוה וילדה בפחות שנים ושלשה פעמים (אומרת לו בפחות) מכאן ואילך אומרת לו הרי אתה כבן בית שב וברור לעצמך וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר יינן של נכרים אמרו לו רצונך שתשתה כוס של יין כיון ששתה בער בו אמר לה השמעי לי הוציאה יראתה מתוך חיקה אומרת לו עבוד לזה אומר לה הרי יהודי אני, אומרת לו ומה איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור, כיון שפוער אומרת לו אין אני מניחתך עד שתכפור בתורת משה רבך שנאמר המה באו בעל פעור וינזרו לבשת, ויודע דעת עליון (כתוב ברמז תשי"ד). ראשית גוים עמלק (כתוב בפרשת ויהי בשלח בסופו). וירא את הקיני וישא משלו ויאמר אמר ליה בלעם ליתרו קקיני לא היית עמנו בעצה מי הושיבך אצל איתני עולם, והיינו דאמר ר' חייא בר אבא שלשה היו באותה עצה (כדכתוב בריש ואלה שמות). אוי מי יחיה משמו אל אמר ריש לקיש או למי שמחיה עצמו בשם אל, ורבי יוחנן אמר אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה לזה. וצים מיד כתים אמר רב (לא לגיון) [ליבון] אספר. וענו אשור עד אשור קטלי מיקטל מכאן ואילך משעבדי שעבודי:

תנו רבנן מנין לאיתן שהוא קשה שנאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך, ואומר שמעו הרים את ריב ה' והאתנים וגו'. אחרים אומרים [מנין לאיתן שהוא ישן שנאמר] גוי איתן הוא וגו', ואף על פי שאינו איתן כשר. ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה, מ"ט גמר עריפה עריפה מחטאת העוף. ומקומה אסור מלזרוע ומלהעבד, תנו רבנן אשר לא יעבד בו שלא יזרע לשעבר דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר להבא, אמר רבא להבא כולי עלמא לא פליגי דכתיב ולא יזרע, כי פליגי לשעבר, רבי יאשיה סבר מי כתיב ולא יעובד אשר לא יעבד כתיב, ורבי יונתן סבר מי כתיב אשר לא נעבד אשר לא יעבד כתיב, ורבי יונתן סבר מי כתיב אשר לא נעבד אשר יעבד כתיב. (ורבי יונתן סבר אשר לא נעבד) ורבי יאשיה אשר לשעבר משמע. ורבי יונתן אשר ריבויא הוא: