Reference for Judges 16:58

מַחְלְפוֹת רֹאשוֹ כְּבִימֵי בְחֻרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת.

‎מתחלק למחלקות ולענינים: האחד, ויסך בדלתים ים (איוב לח, ח), סככים בכנפיהם (שמות כה, כ), באברתו יסך לך (תהלים צא, ד), ותסך עלימו (שם ה, יב), סכתה בענן לך (איכה ג, מד), כי אעבר בסך (תהלים מב, ה). ומגזרתם, את מסך הפתח (שמות לה, טו), והמסכה הנסוכת (ישעיהו כה, ז), והמסכה צרה (שם כח, כ), אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת (שופטים טז, ג), סכותה לראשי ביום נשק (תהלים קמ, ה).

יתרים לחים (שופטים טז, ז), כי יתרו פתח (איוב ל, יא), כוננו חצם על יתר (תהלים יא, ב), ואת מיתריהם (שמות לה, יח), ואת מיתריו (שם לט, מ).

‎השני, נחשת קלל (יחזקאל א, ו), אם בשרי נחוש (איוב ו, יב), לנחשתים הגשו (ש"ב ג, לד), ויאסרהו בנחשתים (שופטים טז, כא).

‎מתחלק לשלש מחלקות האחד, וירח יי' את ריח הניחח (בראשית ח, כא), אם יי' הסיתך בי ירח מנחה (ש"א כו, יט), אף להם ולא ירחון (תהלים קטו, ו), ולא אריח בריח ניחחכם (ויקרא כו, לא), בהריחו אש (שופטים טז, ט).

‎ויהי כל העם נדון (ש"ב יט, י), אומרים בעלי הפתרון כי הוא מגזרת נורד (ישעיהו י, יד), נרדים (הושע ט, יז), נדדה (ישעיהו י, לא), נע ונד (בראשית ד, יב), ונראתה המלה כי איננה שקולה כדת, ולא סדורה כמשפט, כי לא יתכן להיות במלה אחת שני נונין משתי קצותיה מוכנים למלאכה, הן נודע כי נונ"י נדידה אינם יסוד במלים באמרך ידוד ממך (נחום ג, ז), ותדד שנתי מעיני (בראשית לא, מ), על כן ראוי להיות הנו"ן הראשון עשוי למלאכה, והאחרון יסוד לא ימוש מהמלה, וכה תכונת המלה ותוצאות נוניה, כבר נודע כי ברוב תחלת המלים נוני"ן וממי"ן ותוי"ן ויודי"ן אינם יסוד ומחלקותיהם כפי המלים, על כן יש מאמתת הלשון ומשפט המבטא, וממשקלת למודים להיות פתרון נדון מגזרת מדנים (משלי יח, יח), וזה מראה הפשר, ומוצא הדבר. יש מכון (שמות טו, טז) ונכון (בראשית מא, לב), כמהו נדון ומדון. וכמוהם בענינם תבונה, ונבון, נחלקים לשתי מחלקות, המ"ם נופל על המעשה, והנו"ן על העשוי, ויבין כל חכם לב כי אין פתרון מדון כמו נדון, ולא מכון כנכון ומכונות כנכונות [נ"ה כנכונים], כי המכונות מפעלים והנכונות פעולים, כמו והיו נכנים (שמות יט, יא), נכון לבי אליהם (תהלים נז, ח), כי נבון בידו יום חשך (איוב טו, כג), כשחר נכון מצאו (הושע ו, ג), אשר הבית נכון עליהם (שופטים טז, כו), כסאך יהיה נכון עד עולם (ש"ב ז, טז), ככה נבון מגזרת תבונה, והוא המשפט למדון ונדון. אבל מדון מתחלק לשתי מחלקות בהיות המ"ם עשוי למלאכה, תהיה גזרתו ממדנים (משלי יח, יח), ובהיות המ"ם יסוד במלה פתרונו ממדה, אנשי מדות (במדבר יג, לב), איש מדון (ש"ב כא, כ). ובהיות הנו"ן תמורתו יהיה נדון, ופתרונו מחרחר ריב, הן נמצא הנו"ן האחרון יסוד במלה, ונדון וידון יוכיחו ויורו כי הנוני"ן האחרונים נאחזים במלים ומיוסדים בהם.

‎ויחרד האיש וילפת (רות ג, ח), וילפת שמשון (שופטים טז, כט), ילפתו ארחות דרכם (איוב ו, יח), ענין אסיפה המה.

‎ולא נתק שרוך נעליו (ישעיהו ה, כז), ומוסרותיהם ינתק (תהלים קז, יד), לא במהרה ינתק (קהלת ד, יב), וכל מוטה תנתקו (ישעיהו נח, ו), וַיְנַתֵּק (את) אֶת־הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת (שופטים טז, ט). והקרוב אליהם, נתקו כפות רגלי הכהנים (יהושע ד, יח), עד התיקנו אותם (שם ח, ו), וינתקו מן העיר (שם ח, טז), כי משם אתקנך (ירמיהו כב, כד). והוא מן התיבות ההפוכות, אתקנך כמו אנתקך, ושניהם יסוד אחד להם, אבל ענינם יפרידם כמעט [נו"ב ושני הענינים נפרדים כמעט].

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, וינער ד' (שמות יד, כד), ונער פרעה (תהלים קלו, טו), וינערו רשעים ממנה (איוב לח, יג), התנערי מעפר (ישעיהו נב, ב), והיה החסן לנערת (שם א, לא), כאשר ינתק פתיל הנערת (שופטים טז, ט), גם חצני נערתי (נחמיה ה, יג), ככה ינער האלהים (שם), נעור ורק (שם), נוער כפיו מתמך בשחד (ישעיהו לג, טו), ענין אחד להם.

גדיל   [פלעכט ווערק, טישטיך] שלחן של תלמידי חכמים כיצד שני שלישי גדיל ושליש גלוי פירוש הני מילי דיחיד אבל דרבים לא אפשר דצריך לאותובי מאכל לפני כל אחד ואחד ודקא מקשינן טבעתו מבפנים והתניא מבחוץ לא קשיא טבעתו מבחוץ בדאיכא ינוקא דלא נתיק ביה אי נמי דלא ממשמש ביה טבעתו מבפנים בדליכא ינוקא אי נמי בדאיכא שמעא נקיט ליה מבחוץ ואי ליכא שמעא והוא דבעי לטלטולי נקיט ליה מבפנים אי נמי ביממא לטבעתו עביד ליה מבפנים ובליליא דלא מתחזיא דמכסיא בנהמא עביד ליה מבחוץ פירוש אחר ב' שלישי גדיל מכוסה במפה מדבר שהוא עשוי הגדיל ארוג מקום שמשים הלחם עליו שליש גלוי בלא מפה שעליו מניחין קערות וירק שלא תתלכלך המפה ויקלקל הסעודה וטבעתו של שלחן שתולים אותו בו תהא קבועה מבחוץ שלא באותו צד שהוא יושב אלא מצד האחר והא תניא מבפנים לא קשיא הא דאיכא ינוקא שיושב אצלו יחזיר השלחן שיהא טבעת מבחוץ שמא יחזיק התינוק בטבעת ויהפוך השלחן איכא שמעא שעומד לפני השלחן ומשמשו יחזיר הטבעת מבפנים שלא יזיק לשמש הא ביממא יכול להחזירו שיהא הטבעת מבחוץ לפי שרואה ויכול לשמור שלא יגע בו. גדיל שנים גדילים ארבעה (יבמות ד). בעינן גדיל גדילים בגלימא (מנחות לט) פירש בערך שעטנז (גיטין סט) נגדול פתילתא ולטמיש בחלא. ע"מ שיש לי שפחה גודלת ואין לו (קידושין מט) מי סברת מאי גדלת גדולה ממש לא מאי גדלת גודלת. פירוש גודלת שער של נשים שגודלת השיער שלהן: פירוש אחר גודלת דברנית כדכתיב ויגדילו עלי פיהם. הגודלת הכוחלת הפוקסת (שבת צד) פירוש הגודלת מעשה עבות תרגום עובד גדילין. גודלת משום אורגת כוחלת משום כותבת פוקסת משום טווה וכו' עד כוחלת משום כותבת גודלת ופוקסת משום בונה (כלים) ר' יהודה אומר אף של גודלת טמא מושב מפני שהבנות יושבות בו וגודלת (בפרק ט"ו בכלים) פירוש המגדלת שיער נשים יש לה צורת נפה שתשב עליה הכלה ומקשטת אות'. אזיל נסיב בת גדיל כלילי דינאי מלכא (בבא בתרא קלג) (א"ב תרגום ותגלח את שבע מחלפות ראשו (שופטים ט״ז:י״ט) וגדע ית שבע גדילת רישיה):

‎השלישי, וחרבות מחים גרים יאכלו (ישעיהו ה, יז), למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה (דניאל ט, ב), ואת מחריב ארצנו (שופטים טז, כד), הערים תחרבנה (יחזקאל ו, ו), החרבות והנשמות והנהרסות (שם לו, לה), ענין שממה המה.

ותאלצהו (שופטים טז, טז), אין למלה זו דמין בתורה, אבל ענינה יורה עליה, ותאלצהו כמו ותדחקהו ותציקהו.