אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃
I will thank Thee, O Lord my God, with my whole heart; And I will glorify Thy name for evermore.
תפארת שלמה
תהלים פ"ו אודך ד' אלהי בכל לבבי כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה כו'. הנ"ל דהנה הנפש אם היא לבדה בלא רוח אז היא בלא חיות הקדושה רק נפש הבהמיות. ונפש כי תחטא. נפש"י גימ' מ"ת. רק רוח הקדושה הוא ע"י חיות התורה שהיא מתנוצ' בו היא נותנת חיים לו כמ"ש תורת חיים. וז"ש איש אשר רוח בו שהוא רוח חיים העליון ע"י התורה. וע"ז כתי' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים שהוא בחי' רוח חיים העליון כנ"ל. ולכך כתי' אצל הנפש נחלה עבר על נפשנו וכו' המים הזדונים. נחל"ה הוא בהיות שם נח"ל משפיע לה' תתאה שהיא השכינה בחי' נפש. אזי עברו המים הזדונים. דהנה יש בחי' מים הרעים מים הזדונים שהוא מקום תאוות והתענוגים כמבואר בשער הקדושה להר"ח וויטל. כי מכח המים באים כל התאוות ותענוגים. וזהו כאשר נחלה עבר על נפשנו שהשם נח"ל משפיע מן הקדושה לנפשנו אזי עברו מעלינו המים הזדונים והתאוות רעות כנ"ל. וזהו כי חסדך גדול עלי כאשר ישפיע עלי בחי' מים קדושים של החסדים אז והצלת נפשי משאול תחתי' ויעברו מעלינו המים הזדונים. ועיקר תיקון הנפש הוא מסירות נפש למיתה על קדוש השם. וזהו שנקרא בכ"מ מסירת הנפש ולא מסירת הרוח. וז"ש דוד המלך ע"ה אליך ד' נפשי אשא במסירות נפש כי בך בטחתי לשון דביקות והתקשרות כמ"ש וטח את הבית. ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום. והבן: