Talmud for Isaiah 28:9

ברייתא קטנים מקבלים פני שכינה שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור: [גמ׳] איבעיא להו מכפרין עון אבות או לא, ת״ש דר׳ עקיבא נפק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טונא אכתפיה ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתאנח, א״ל מאי עבידתיך א״ל לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההיא עלמא ועכשיו איכא נטורין עילוון ולא שבקין לי דאינוח א״ל רבי עקיבא שבקת ברא א״ל בחייך לא תשלין דדחילנא ממלאכי דמחו לי בפולסי דנורא ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע א״ל אימא ליה דקא ניחותך, א״ל שבקית אתתא מעברתא אזל ר׳ עקיבא עאל לההיא מדינתא, אמר להו בריה דפלוני היכא (ליה) אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות א״ל אמאי אמרו ליה ההוא לסטים אכל אינשי ומצער בריתא ולא עוד אלא שבא על נערה המאורסה ביום הכפורים. אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא נטרה עד דילדה, אזל מהליה לכי גדל אוקמי׳ בבי כנישתא לברוכי בקהלא לימים אזל ר׳ עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה א״ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי: מאי עובדיהו תנא (ולפקוד) [ופוקד] עליהם מלאך ומלמד אותם תורה ומשנה הלכות והגדות שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים ועד כמה עד בני חמש ושש שנים שלא טעמו טעם חטא. תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הב״ה לחבל את העולם ולהפכו לכמות שהיה אלא כיון שהב״ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות מיד נהפך כעסו לרחמים. אמר (רב פפא) [ר"ל משום ר"י נשיאה] לא מקים עלמא אלא בהבלא דתינוקות של בית רבן א״ל [ר״פ לאביי] דידי ודידך מאי היא א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא א"ל עלמא כל דאזל מתפרע דהא א״ר יוחנן נהירנא כד הוי מטללי (טללי וטלא) [טליא וטלייתא] כבר שית [עשרה] כבר שבע עשרה ערמין בשוקא ולא חיישינן לחטאה. אמר ליה משום הכי הוה טבתהון משתניא דא״ר יוחנן דכירנא כד הוה בצע ינוקא פיתא ונגיד חוטא דמשחא על תרין דרעיהון א״ל מאי קרא חלב חיטים ישביעך:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים אֵצֶל רִבִּי דוֹסָא בֶּן הֻרְכֵּינֹס לִשְׁאוֹל לוֹ עַל צָרַת הַבַּת. אָֽמְרוּ לוֹ. אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר בְּצָרוֹת. אַמָר לוֹן. מַה שְׁמַעְתּוֹן. דוֹסָא בֶּן הֻרְכֵּינֹס. אָֽמְרוּ לוֹ בֶּן הֻרְכֵּינֹס. אָמַר לוֹן יוֹנָתָן אָחִי הֲוָה בְּכוֹר שָׂטָן הֲוָה וּמִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. הִיזָּהֵרוּ מִמֶּנּוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת תְּשׁוּבוֹת יֶשׁ לוֹ עַל צָרַת הַבַּת. אָֽזְלוֹן לְגַבֵּיהּ. שָׁלַח וְכָתַב לֵיהּ. הִיזָּהֵר שֶׁחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין אֶצְלָךְ. עָלוֹן וְיָתִיב לָהֶן קוֹמוֹי. הֲוָה מַסְבִּיר לְהוֹן וְלָא סָֽבְרִין. מִיסְבַּר לְהוֹן וְלָא סָֽבְרִין. שַׁרְייָן מִתְנַמְנְמִין. אָמַר לָהֶן. מַה אַתּוּן מִתְנַמְנְמִין. שָׁרֵי מִישְׁדֵּי עֲלֵיהוֹן צְרִירִין. וְאִית דָּֽמְרִין. בְּחַד תְּרַע עָלוֹן וּבִתְלָתָא נָֽפְקִין. שָׁלַח אָמַר לֵיהּ. מַה שָׁלַחְתָּ לִי בְּנֵי נַשׁ בָּעוֹ מֵילַף. וְאָמַרְתָּ לִי. אִינּוּן חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָתוֹ לְגַבֵּיהּ אָֽמְרוּן לֵיהּ. אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר. אָמַר לָהֶן. עַל הַמְּדוֹכָה הַזֹּאת יָשַׁב חַגַּי הַנָּבִיא וְהֵעִיד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. עַל צָרַת הַבַּת שֶׁתִּינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה. וְעַל עֲמוֹן וּמוֹאָב שֶׁהֵן מְעַשְּׁרִין מַעֲשֵׂר עָנִי בַשְּׁבִיעִית. וְעַל גֵּירֵי תַּדְמוֹר שֶׁהֵן כְּשֵׁירִין לָבוֹא בַקָּהָל. תָּלוֹן עֵינַיי דְנֵיחְמֵי לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. רָאָה אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְקָרָא עָלָיו אֶת מִי יוֹרֶה דֵיעָה. זָכוּר אֲנִי שֶׁהָֽיְתָה אִמּוֹ מוֹלֶכֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה. אֶת רִבִּי עֲקִיבָה. וְקָרָא עָלָיו כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ. מַכִּירוֹ אֲנִי שֶׁאָדָם גִיבּוֹר בַּתּוֹרָה הוּא. רָאָה אֶת רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְקָרָא עָלָיו נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי. מַכִּירוֹ אֲנִי שֶׁהוּא דוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. וְעָינוֹי דָֽמְייָן לְדִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין. אַף רִבִּי טַרְפוֹן הָיָה עִמָּהֶן וְקָרָא עָלָיו הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה.

ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר (ישעיהו כח, ט) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי מחלב ולעתיקי משדים