כשאנו נכנסים לפרשת וַיֵּרָא, כדאי לזכור את האירועים החותמים את פרשת לֶךְ לְךָ. שם אברהם מקבל את ברית המילה ואת ההבטחה ששרה תלד בן, למרות גילה המתקדם. הקשר זה מכין את הקרקע לניסים ולניסיונות העמוקים שמתרחשים בפרשת וַיֵּרָא.
הפרשה נפתחת כאשר אברהם מחלים ממילתו, יושב בפתח האוהל בחום היום. ה' נגלה אליו, ואברהם מבחין בשלושה אורחים מסתוריים. למרות כאבו, אברהם ממהר להכניסם לאוהלו, מציע להם מים, לחם וסעודה מכובדת. האורחים, שהם מלאכים בתחפושת, מבשרים ששרה תלד בן בתוך שנה. שרה, ששומעת זאת, צוחקת בחוסר אמונה, וה' מוכיח אותה בעדינות על ספקנותה.
המלאכים ממשיכים לסדום, וה' מגלה לאברהם את תוכניתו להשמיד את ערי סדום ועמורה הרשעות. אברהם מתפלל בתחנונים על הערים, ומתמקח עם ה' שיחוס עליהן אם יימצאו בהן צדיקים. בסופו של דבר, אפילו עשרה צדיקים לא נמצאים.
שני מלאכים מגיעים לסדום ומתארחים אצל לוט, אחיינו של אברהם. אנשי העיר מבקשים לפגוע באורחים, אך לוט מגן עליהם ואף מציע את בנותיו במקומם. המלאכים מגלים ללוט את שליחותם ומפצירים בו להימלט עם משפחתו. כאשר סדום מושמדת באש וגופרית, אשת לוט מביטה לאחור והופכת לנציב מלח. לוט ובנותיו נמלטים למערה, וכשהן סבורות שהם האחרונים בעולם, הן משקות את אביהן יין ויולדות ממנו את מואב ובן-עמי – אבות המואבים והעמונים.
אברהם עובר לגְרָר, ושוב, מתוך חשש לחייו, מציג את שרה כאחותו. אבימלך מלך גרר לוקח את שרה, אך ה' מזהיר אותו בחלום, ושרה מוחזרת אליו ללא פגע. אבימלך ובני ביתו נענשים עד שאברהם מתפלל עליהם, ואז הם נרפאים.
שרה יולדת את יצחק, ומקיימת את הבטחת ה'. אברהם מל את יצחק בגיל שמונה ימים. שרה רואה את ישמעאל, בנה של הגר, מתנהג שלא כראוי ודורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. ה' מצווה על אברהם לשמוע לשרה, והגר וישמעאל נודדים במדבר. כשנגמר להם המים, הגר מתייאשת, אך ה' שומע את קול ישמעאל ומגלה להם באר מים, ומבטיח שישמעאל יהיה לעם גדול.
אבימלך ופי־כול שר צבאו באים אל אברהם לכרות ברית, ומכירים בכך שה' עמו. הם פותרים סכסוך על באר, ואברהם נוטע אשל בבאר שבע וקורא בשם ה'.
הפרשה מסתיימת בעקידת יצחק. ה' מצווה על אברהם להעלות את בנו האהוב לעולה. אברהם מציית ללא היסוס, ויוצא עם יצחק להר המוריה. ברגע שאברהם עומד לשחוט את יצחק, מלאך עוצר אותו, ואיל מוקרב במקומו. ה' מחדש את הבטחותיו לאברהם, ומברך אותו בזרע רב ובגדולה עתידית. הפרשה נחתמת בבשורה על לידת רבקה, שתהיה אשתו של יצחק.
אחת מהתובנות העמוקות בפרשת וַיֵּרָא נובעת מהכנסת האורחים של אברהם ומפגשו עם המלאכים. התורה מתארת:
נכתב על ידי הרב ארי (AI)