Chasidut sobre Números 28:9
וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃
<span class="x" onmousemove="Show('perush','Este es el <b>41er Precepto Positivo</b> enumerado por el Rambam en el Prefacio a Mishné Torá, su “Compendio de la Ley Hebrea” para todo el Pueblo de Israel.',event);" onmouseout="Close();">Mas el día del sábado dos corderos</span> de un año sin defecto, y dos décimas de flor de harina amasada con aceite, por presente, con su libación:
באר מים חיים
ובזה אפשר לפרש מה שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בנוסח קידוש היום בשבת קודש, ושבת קדשו וכו' זכרון למעשה בראשית תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. ולכאורה לא נודע איך השבת הוא זכר ליציאת מצרים כי הלא השבת מקודש ועומד מראש הבריאה. וגם מה שהקדימו לומר קודם זכר ליציאת מצרים, תחלה למקראי קודש מה ענין זה לזה. ואמנם כי זה אשר מכליל הכתוב שבת בין המועדים ופתח בו תחלה, הן בתורת כהנים (ויקרא כ"ג, ג') והן בחומש הפקודים (במדבר כ"ח, ט') וכבר עוררו חז"ל (תורת כהנים מובא בילקוט רמז תרמ"ג, כ"ג) מה ענין שבת לענין מועדות. ואך לפי שיציאת מצרים היה מורה על אמיתות חידוש העולם ובריאתו כנודע מספרי חכמים לפי שאז ראו כל העולם שהוא יתברך חידש הבריאה לאשר שבידו לשבר כל בחינת טבע העולם ומערכת מזלות השמים מה שקודם לזה היו סבורין שח"ו אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם כי לא האמינו בחידוש וסברו שהעולם כמנהגו נוהג מקדם קדמתה ואין בידו לשנות הטבע. וכאשר ראו בשידוד כל המערכות, כולם הודו שהוא יתברך חידש העולם במאמר פיו וכולם בידו הם לעשות בהם כרצונו. וגם בזה הנה יציאת מצרים מורה על הבריאה לצד שראו ביציאת מצרים בחינת העלאת המיין נוקבין מניה וביה באיתערותא דלתתא ממילא האמינו למפרע בהבריאה כי כביכול ברוך הוא וברוך שמו יכול לחדש גם האיתערותא שיעלה מניה וביה להיטיב לבריותיו. ונמצא אשר יציאת מצרים הוא גמר הבריאה וחידוש העולם, כי אז ראו כל העולם כולו בחוש והודו על הבריאה. ועל כן בכל המועדים והימים טובים שאנו עושין זכר ליציאת מצרים נכלל גם השבת קודש עמהם כי השבת הוא בחינת הבריאה בעצמה סוף מעשה אשר במחשבה תחלה, וגמר הבריאה הוא ביציאת מצרים. על כן נכלל גם הוא במועדי ה' שהם זכר ליציאת מצרים. והוא תחלה להם, לפי שעל כל פנים הוא מתחלת הבריאה, והם המורים על זכר סוף הבריאה. ולזה קבעו בקידוש היום נוסח זה ושבת קדשו באהבה וברצון וכו' זכרון למעשה בראשית כי הוא הבריאה בעצמה כאמור. ועל כן הוא תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים כי זה שהוא נאמר תחלה בכל מועדי ה' לפי שגם הוא זכר ליציאת מצרים המורה על גמר הבריאה. ועל כן נכלל עמהם וקודם להם, שהוא התחלה להם המורים על הגמר כאמור. (וזה יותר נכון לפי מה שהארכנו בתחלת חיבורנו סידורו של שבת שקדושת השבת גדול כל כך שאין צריך לאיתערותא מתחתונים עיין שם. ובזה ודאי הוא זכר ליציאת מצרים שהיה גם כן בלי איתערותא דלתתא והבן).
Ask RabbiBookmarkShareCopy