Chasidut sobre Exodo 19:20

במעט תוספת ביאור מהנכתב לעיל בענין ב׳ בחי׳ הנביאים, צריכים לומר שפעולת הנביאים אשר הורידו את אורות עליונים מבריאה ויצירה לעולם הזה לא יכלה להשתפק בהמשכת האור ממרום רק לעשות שתיהן הוצרכו להוריד אור בריאה ויצירה, ואת עולם העשיה המקבל, להעלות שיהי׳ ראוי לקבל אור עולמות העליונים, והוא בחי׳ וירד ד׳ על הר סיני שבקבלת התורה שאמרה הגמרא [סוכה ה׳] מעולם לא ירדה שכינה למטה וכו׳ למעלה מעשרה טפחים הוי, ואישרבובי אישתרבב לי׳ כסא עד עשרה, מקום העולם הי׳ גבוה, ואז הכסא כבוד נמשך למטה, בחי׳ אין טפה יורדת ממעלה עד שטפיים עולות ממטה,

והנראה לבאר כל זה עם מ"ש בפרשת ויקהל בשם הבעל שם טוב ז"ל ענין שיחות חולין שהם דיבורי הרשות וכן מחשבות רשות, הם נעשים לבוש לדברי תורה ולמחשבות קדושות, כי הם מתגברים עליהם לרוב כחן ומהפכים ומשנין צירופי האותיות ונעשה מהם דברי תורה. וענין כזה ממש, ביאר האר"י ז"ל בענין הנבואה, הארכנו קצת בפרשת שמות ובפרשת יתרו מזה. והענין בקצרה, כי אמר הכתוב (תהילים קיט, פט) לעולם ה' דבריך נצב בשמים, כי הדיבור שיצא מפי הש"י הוא חי וקים ועומד בשמים לא ירד לארץ, ולכן לא יתקיים אותו הדיבור בארץ עד שהנביא הוריד אותו הדיבור לארץ, והיינו, כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, ואופן הורדתו לארץ כי הנביא היה מתבודד בדיבורים קדושים ומחשבות קדושות שהן הן עצם נשמת האדם, כמו שנאמר בפרק הנ"ל יעוין שם היטב, ואותן הדיבורים בקעו רקיעים עד שהגיעו אל העולם אשר שם שוכן דיבור ה', ובפגוע האותיות באותיות אזי דיבורי ה' יתברך לרוב ועוצם כחן הגדילו אכפן על דיבורי הנביא והפכו אותם ושינוי הצירופים כצירופי אותן דיבורי ה', ולכן בטלו חושי הנביא אז, כי הדיבורים הם עצם נשמתו כאמור, וק"ל ושמע קול דיבוריו ממש אחר שנתהפכו הצירופים כמש"ה (שמות יט, כ) משה ידבר והאלהים יעננו בקול, וארז"ל (ברכות מ"ה.) בקולו של משה, עמ"ש בפרשת שמות ובפרשת יתרו באורך.

וְעִקָּר הִזְדַּכְּכוּת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ־הּ, שֶׁהֵם מ"ט אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִלָּאָה (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב). וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם, סָפְרוּ מ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, אָז: וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי (שמות י״ט:כ׳) – זֶה בְּחִינַת: וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ"ל: