דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ׃
Habla á los hijos de Israel, y toma de ellos una vara por cada casa de los padres, de todos los príncipes de ellos, doce varas conforme á las casas de sus padres; y escribirás el nombre de cada uno sobre su vara.
אגרא דכלה
דבר אל בני ישראל (במדבר יט ב). תרין במסורה מונ"ח רביע"י. דין. ואידך דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה (במדבר יז יז), וסימן חוטר"א לתורת"א. היינו מונ"ח רביע"י, בגלות רביע"י גלות החל הזה, חוטר"א לתורת"א על דלא אקימית קיסטא וכו' (זוהר ח"ג ע"ד ע"א):
אגרא דכלה
פרשה ט. (שמו"ר פ"ט ז') א"ר יוסי ב"ר חנינא נס גדול נעשה במטה שאף על פי שבלע וכו' ולא הועבה, (דהרי נאמר (שמות ז יב) ויבלע מטה אהרן וכו', עדיין ניכר כמקדם שהיה מטה אהרן), וכל מי שרואה אומר זה מטה אהרן, מכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו ניסים ונפלאות לדורות, עכ"ל. נראה פירושו דהנה אם היה מועבה, היה גם כן פלא גדול עץ בתוך עץ, ומאי אולמיה דנס הזה מזה. אך הוא דהיה מטה אהרן מוכן לעשות בו ניסים לדורות, דהיינו להוציא פרח לגמול שקדים (במדבר יז כג), והניחו אותו למשמרת לדורות לפני העדות בתוך הארון (במדבר יז כה), ואם היה עבה כל כך האיך היה יכול להיות מונח בארון וכו'. ויצדק לפי זה שם בפסוק (במדבר יז יז) ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כי "מטה "אחד לראש בית אבותם, רצ"ל מה שנשאר במצרים רק כעובי מטה אחד, הוא להיות הוראה לראש בית אבותם, ודו"ק אין כאן מקומו: