Chasidut sobre Salmos 65:2

ונחזור לענינינו, כי הרחמים נמשכים אחר הרצון, והכל להורות על תואר חי, חכם, יכול, רוצה. ואם כן אינו תלוי בזולתו כלל, וכן על דרך זה יש לומר בכל התארים. ועל פי זה כל הפייט שסדרו קדמונינו שם גדודיו יאמרו לו לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך ה' הממלכה כי לו נאה כי לו יאה. שהדברים הללו אין להם פירוש וביאור כלל. והנ"ל בזה, ידוע כי נאמר בו ית' ולך דומיה תהלה (תהלים סה ב), כי כל מה דמשבחת ליה מגנית ליה, משל למלך שיש לו אלפי אלפים דינרי זהב, ומקלסים אותו בשל כסף, והא גנאי הוא לו ולשבחיה אין קץ וסוף (עיין ברכות ל"ג ע"ב), וכשם שאין להם קץ וסוף, כך אין להם התחלה, כי הדבר שיש לו התחלה יש לו תכלה. ועוד הרי יש לו תכלה בהתחלה והבן זה, או דאין להם התחלה וסוף, ותמיד המודה ומשבח הוי כמתחיל באמצע ומסיים באמצע, וזה דוקא אם אמרינן דהשבחים והתוארים הולכים על דרך שאמרנו שתולין בעצמותו, וכשם שלעצמותו אין סוף והתחלה, כך להם אין סוף והתחלה. אבל אם הוי התארים תלוין בנמצאים הנבראים כפי השקפה הראשונה, אם כן היו להם תחלה וסוף, כשם שיש לנבראים התחלה וסוף, אף שאין אתנו יודע התחלה וסוף של הנבראים, מכל מקום המלאכים הקדושים והטהורים יכולים להשיג דבר זה, ויהיו יכולים לתארו ולשבחו בתארים ושבחים שיש להם התחלה וסוף. אבל מאחר שביארנו שהכל תלוי בעצמותו וגבוה מעל גבוה, אף הם אין יכולין לתארו ולשבחו בתארים ושבחים של קץ וסוף, ותמיד הם כמתחילין באמצע, כי דבר שאין לו סוף אין מושג לשום נברא, כי כיון שהוא יש לו סוף, איך יכול לירד עד אין סוף, הלא יש לו סוף, ולמי מושג האין סוף, לו לבד ית' הוא משיג עצמותו. ואל תתמה איך יכול להיות דאין סוף מושג, הלא הוא דבר בלתי תכלית. על זה תשיב אמרי, הלא הוא אין סוף ומשיג עד אין סוף, והבן זה. ודע עוד, דאם הוי אמרינן דהתארים נתלים בזולתו, על כרחך אנו הוי צריכים לומר כי כל התארים הם רק מה שהוא נאה בעינינו, אבל לא בעצמותו ית', וכן מורה דעת הרמב"ם בספר המורה חלק א' פרק מ"ו ופרק מ"ז, אבל כפי מה שביארנו הם נאים לו. ועוד דע לך אחי, כי אם התארים היו על דרך השקפה הראשונה תלוי בנבראיו, אם כן אף שהם נאים, הם רק נחמד למראה, אבל אין נכוחים וכזובים, כי אינם אמיתים. ופירוש נאה ידוע, ופירוש יאה הוא נכון, והרבה השתמשו חז"ל בלשון זה כמו יאות עבדית (גיטין ל"ח ע"א), פירוש נכון הדבר שעשית.

(תהילים ס״ה:ב׳-ג׳) לך דומי' תהלה ולך ישולם נדר שומע תפלה עדיך וכו'. דברי עוונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם וכו'. הסמיכות של הפסוק ולך ישולם נדר לפסוק שלאחריו שומע תפלה כו'. דהנה איש מישראל הרוצה להתפלל נזכר מיד עוונותיו העצומים. ובפרט שמורא עלה על ראשו שלא מיבעיא שתפלתו אינה נכנסת לפני הבורא ב"ה אך גם אדרבא נותן כח בעבודתו ותורתו לסט"א ח"ו כמבואר בספרים הקדושים [ועי"ז יש יניקה להחיצונים מהקדושה] מכח התורה ומצות ח"ו. ולזה היתה כוונת דוד המלך ע"ה (תהילים כ״ז:ח׳) לך אמר לבי בקשו פני את פניך ד' אבקש. (ולזה התפלל אל תסתר פניך ממני) היינו שהאדם נופל בדעתו במורשי לבבו ונפשו חשקה להתפלל. והיינו את פניך ד' אבקש. ולזה התפלל אל תסתר פניך ממני וכו' ונחני באורח מישור. היינו שהתפלות ילכו למעלה בדרך הישר. ולזה אמר אל תתנני בנפש צרי. היינו שהתפלות לא יכנסו ח"ו בנפש הסט"א. אך התיקון לאיש הישראלי שרוצה להתפלל לקבל עליו מכאן ולהבא לעבוד את ד' בכל לבו ולשוב על עוונותיו והימים הראשונים יפלו. והנה אצל הקב"ה המחשבה כמעשה שהקב"ה יודע מחשבות בנ"א שאדם הזה יעשה תשובה נכונה. ולזה אף שלא עשה עדיין תשובה אצל הקב"ה הוא כמעשה. דאצל בני אדם אם אחד חייב ממון לחבירו ואינו רוצה לפרוע לו זמן זמנים ואח"כ נתחרט והוא רוצה לפרוע לו אזי אינו מאמין לו מחמת שכפר לו זמן זמנים עד שיפרע לו אזי הוא מתפייס עמו אבל אצל הקב"ה מיד כשאדם מדבר לפני הש"י ב"ה שבדעתו לשוב בתשובה הקב"ה יודע שיעשה תשובה ומיד מוחל לו וכמו שמצינו בדניאל שמיד שקבל עליו להתענות מיד אמר הקב"ה שנענה כמבואר בש"ס תענית דף ח' ע"ב. וזה דנדר הוא הרי עלי נדר ולזה אמר לך דומי' דהיינו מהראוי שלא יתפלל כלל מחמת הטעמים הנ"ל שאדרבא נותן כח התפלה להחיצונים ח"ו. ולזה אמר ולך דווקא להקב"ה שהוא יודע מה שיהי' בסוף ישולם נדר שהנדר הוא כמו ששלם כבר הנדר. שאצל הקב"ה העבר וההוה והעתיד הוא הכל אחד כמו שאיתא בספרים ולזה אני מקבל עלי שלא אחטא עוד ומקבל עליו לעשות תשובה. ולזה אמר מיד אח"כ שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו היינו שמיד שקבל עליו לעשות תשובה מיד הולכים התפלות להקב"ה. דברי עוונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם וכו'. ובזה י"ל כוונת הכתוב (בתהילים ל״ב:ה׳) חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לד' ואתה נשאת עון חטאתי סלה. על זאת יתפלל כל חסיד עליך. דבל"ז אי אפשר להתפלל דסביביו נשערה מאד והיו יראים החסידים להתפלל מחמת יראה הנ"ל. ולזה אמר אודה עלי פשעי היינו שמתוודה ומקבל עליו שלא יחטא עוד עי"ז יתפלל כל חסיד. רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו. הכוונה לסט"א כמ"ש מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כמ"ש חכז"ל על העובדי כוכבים ומזלות. אליו לא יגיעו. היינו שהתפלות אינם נכנסים ח"ו לסט"א רק לשמים ונעשים עטרה להבורא ב"ה וק"ל: (מכי"ק)

לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, ר"ל אם אתה יכול לעשות יחוד הנ"ל, מוטב שתיקותיך מדבורך, כמו ששמעתי מהחסיד מוהרי"ל פיסטינ(י)ר, שבא לו בחלום פירוש פסוק (איכה ג, כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו, ודברי פי חכם חן. וז"ש כשאתה בין הרבנים רוכבי פרעה העורף, דמיתיך רעיתי - לך דומי' תהלה (תהלים סה, ב).