Chasidut sobre Salmos 122:3

אכן זהו בכל שאר ארץ ישראל, משא"כ בירושלים שכתבו התוס' דקדושתה קיימת לעולם, ממילא תמיד יש בה הני תרתי לטיבותא אפילו בעת חורבנה, והטעם דעדיפא ירושלים מכל ארץ ישראל, היינו לפי שקדושתה היא קדושה כוללת שלא נתחלקה לשבטים, ויש לכלל ישראל חלק וזכות בירושלים וכנ"ל. והנה מה שירושלים לא נתחלקה לשבטים יש בו ב' טעמים. טעם אחד כי הקרבנות והמזבח וכל צורכיהן צריך להיות משל כל ישראל, לכן לא נתחלקה. ועוד משום שכל ישראל נצטוו על מינוי שופטים בכל שעריך דהיינו סנהדרין קטנה בכל עיר, ואיתא בסנהדרין דעיר קטנה פטורה, א"כ במה מקיימין מצות בכל שעריך, היינו בסנהדרי גדולה שישבו בירושלים דמיקרי בכל שעריך, לפי שכל השבטים יש להם חלק בה. וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים קכב, ג) ירושלים היא תמיד הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, דשם יש תמיד יחדיו הנך תרתי לטיבותא, והטעם ששם עלו שבטים שבטי יה, שכל השבטים עלו שם להקריב קרבנות, ועוד כי שמה ישבו כסאות למשפט כו', ומש"ה קדושתה כוללת וקידשה לעתיד לבוא, ממילא יש בה תמיד הנך מעלות.

וזה ירמוז הפסוק (תהילים קכב, ג) ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ר"ל אימתי ירושלים בתוקפה וקיומה, ומכוון נגד ירושלים של מעלה, ועולים שם שבטים להודות לשם ה', בעת כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, שהם דנו דין תורה, ואח"כ כאשר פסקה זאת נחרב בעבור זה וגם בעבור שאר עונות, כי כל עת שהיו ישראל עושה משפט וצדקה אזי לא נחרב ירושלים גם בעבור שאר עבירות וכמש"ל, כי בכל עת שישב הקב"ה על כסא המשפט שעשה אברהם אבינו ע"ה אז נשתתקו כל מלמדי חובה, וזהו שארז"ל (מדרש תהילים עב, ג) בזמן שיש דין למטה אין דין למעלה מטעם האמור.