Comentario sobre Números 3:6

ושרתו אתו. וּמַהוּ הַשֵּׁרוּת?

ושרתו אותו. כי עליו מוטלת משמרת הכל כאמרו אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם ובכן היתה עבודת הלויים שרות לכהן גדול בחלק המוטל עליו משמירת המשכן וכליו ובשמירת הכהונה שלא יקרב זר המוטלת על אהרן ובניו בלבד:

הקרב את מטה לוי: כמו למטה (ט"ז ט' י') להקריב אתכם אליו, ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך.

ושמרו. ולא שהם שני ענינים שישרתו וגם ושמרו משמרתן כי אין להם שירות אחר כי אם שמירת המקדש כי הוא שירותו של אהרן ובניו:

והנה נתייחד שבט לוי לשמור משמר' בית המקדש ולעבוד עבודתו להוסיף מעלה למשכן בנפש כי זה השבט הנבחר נתייחד לבד לזאת העבודה וכבר נתבאר עניין השמירה והעבודה בג"ה בפרשת קרח כי ענייניה היה גם כן לתת גדולה לבית הקדוש בנפש כי מדרך הבתים הגדולים שיהיו בו שומרים ושוערים. והנה להראות מעלת הלוים שכבר נתייחדו מבין שאר השבטים לעבודת השם יתעלה לא התפקדו בתוך בני ישראל וכן לתת מעלה גדולה בנפש לעבודה הנכבדת אשר במקדש נתייחדו העובדים מזולתם מהאנשים והנה הזר הקרב במיתה בידי שמי':

לפני אהרן הכהן. שהוא נגיד השבט. ופירוש והעמדת הוא ושרתו וכן חי ה' אשר עמדתי לפניו:

ושרתו אותו. לשמור כמו שמפורש אבל עבודה לא יעבוד כדפי' במקום אחר אבל נושאים המשכן וכליו כדמפרש לקמ' והיו נושאי' המשכן ומשוררים בשעת עבודה כדמפר' בדברי הימים ועזרא ובשעת הצורך שוחטי' הקרבן כי שחיט' אפי' בזר כשירה כדכתי' בפסח שעשה חזקיהו והלוים על שחיטת הפסח וכתי' רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט ויחזיקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה:

הקרב את מטה לוי למעלה שנאמר ואתה הפקד את הלוים משתעי באזהרת הלוים על המשכן וכאן כשנתנו הלוים לכהנים.

ושרתו אותו מהו השרו' ושמרו. לא שהם שני עניני' שישרתו וגם שישמרו את משמרתן שהרי אין להם שרות אחר אלא זו ששמירת המקדש שרותו של אהרן היא:

הקרב את מטה לוי למעלה [א' נ"] אמר ואתה הפקד את הלוים היינו לשאת את המשכן להקימו ולפרקו שתחלה נעשה כ"ז ע"י משה לכן אמר ואתה הפקד, ופה הודיעו שיקריב אותם למדרגה יותר קרובה אל ה' בשיהיו משרתי אהרן שכולל ג"כ את השיר שהיה חלק מן העבודה:

עד כה פעמיים הדגישה התורה את מעמדם המיוחד של הלויים במסגרת מפקד בני ישראל (א, מז-מט; ב, לג). משמעותו של מעמד מיוחד זה מתגלית בפרקנו ובפרק שלאחריו - על הלויים מוטלת העבודה באהל מועד ובמקדש במקום הבכורות. בחירת הלויים תחת הבכורות נעשית בהר סיני לאחר מעשה העגל וכתוצאה ממנו (ראה ראב"ע לפסוק א ד"ה ואלה תולדת אהרן ומשה), וראויים היו בני לוי להבחר, שכן לא עבדו עבודה זרה מעולם (ראה יומא סו ע"א). (פ' במדבר תשנ"ו)

ומהו השירות וכו'. פירוש, שאין השירות ענין בפני עצמו והשמירה ענין בפני עצמו, דלא מצאנו שום שירות רק השמירה, אלא השירות הוא השמירה, ופירושו קא מפרש קרא להשירות (כ"ה ברא"ם):

פס'. הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. ת״ר ונלוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר אתה אומר בעבודתו הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בעבודתם כשהוא אומר ונלוו עליך ושמרו הרי בעבודתם אמור. הא מה אני מקיים ונלוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר. מיכן אמרו הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס. ובבית הניצוץ. ובבית המוקד. והלוים בעשרים ואחד מקומות חמשה על חמשה שערי הבית. ארבעה על ארבע פנותיו. ה' על ה' שערי עזרה. וד' על ד' פנותיו מבחוץ. אחד בלשכת הקרבן. ואחד בלשכת הפרוכת. ואחד אחרי (הפרוכת). מנא הני מילי אמר רב יהודה מסורא ואמרי לה במתניתא (דברי הימים א כ״ו:י״ז) [שנים] (למזרחה) ליום ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאסופים שנים (עשר) לפרבר למערב [ארבעה] למסלה ליום אמרינן במס' תמיד האי דא פרבר חד הוא אחרינא הוא דאזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי. מאי לפרבר אמר רבה בר רב שילה כמאן דאמר כלפי בר:

ושרתו אותו ומהו השירו׳ וכו׳. י״ל דנפקא ליה מדהו״לל ושרתוהו וכדכת׳ מלעיל המה ישאו את המשכן וכו׳ והם ישרתוהו והילכך משני ליה שפיר דאי הוה כתי׳ ושרתוהו הוה משמע שירות ממש לעשות מלאכתו מש״ה כתיב ושרתו אותו דמשמע עמו כלומר לסייעו בשירות המשכן:

ושמרו את משמרתו. לְפִי שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ עָלָיו שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ" (במדבר י"ח), וְהַלְוִיִּם הַלָּלוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם, זוֹ הִיא הַשֵּׁרוּת:

והעמדת אתו כיצד ושרתו אתו דוגמא חי ה׳‎ אשר עמדתי לפניו.

"ושרתו אתו". אונקלוס מתרגם: "וישמשון יתיה". וכן הוא מתרגם להלן (בפסוק יב) "והיו לי הלוים" - "ויהון משמשין קדמי ליואי", כלומר אין אונקלוס מבדיל בין שני המקראות, דהיינו שיש זהות בין 'להיות לה'' ל'לשרת את אהרן'. (פ' במדבר תשמ"ט)