Comentario sobre Salmos 116:6

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים ה' וכו':
(שבת קכט ע"ב)

פתאים. האל"ף נחה והיו"ד נעה תחתיה. אמר כי הפתי שאין יודע תחבולה להנצל מרעתו האל שומרו כשמשים עליו בטחונו, וכן החכם לא יבטח בחכמתו ובתחבולותיו כי לא יועילו לו אם לא ירצה האל אבל זכר פתאים שאין להם צד אחר:

עם כל זה לא אסיר הבטחון של רפואת הגוף מקוני יתברך. כי שומר פתאים ה' ולא יבצר ממנו משמור את החומר הנמשל לפתי ואחרי דברי עם ה' אדברה עם נפשי אל תאבל עלי שאבקש עליך ואני הגוף אבלה בקבר עם שיגעתי בעולם הזה בשבילך ואומר לה דלותי אני הגוף ביסורין ובעמל תורה ומצות ועל כן ולי גם כן יהושיע אם לא עתה יהיה בתחיה:

פתאים. מלשון פתי וסכל:

דלותי. בא גם על החולי, מדוע אתה ככה דל בן המלך :

שומר - הטעם שלא אחשוב תחבולות להמלט, כי שמתי נפשי כאחד הפתאים, כי אם דלותי - ידעתי כי השם שהוא חנון ורחום יושיעני והייתי מבשר נפשי לאמר לה.

שומר. הלא אתה ה׳‎ שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם:

פתאים. כל פתאים האל"ף נחה והיו"ד נעה והיא למ"ד הפעל ויו"ד הרבים נפלה רד"ק בפירוש ושרשים ומכלול דף רל"ט ועיין מה שכתבתי בסי' ק"ד:

דלותי ולי יהושיע. פירש בספר ארץ החיים כי במדת הענוה הקב"ה מוחל עונות וז"ש דלותי שאני חשוב כעני וממעט עצמי בענוה ובזה שובי נפשי למנוחיכי כי חלצת נפשי ממות דאם נגזר מיתה על החוטא בענוה נתבטל וגם אם נגזר על מיתת בנים וז"ש את עיני מדמעה על מיתת בנים וגם אם נגזר גלות נתבטל וזהו את רגלי מדחי עכ"ד ספר ארץ החיים ולפי דרכו אפשר לרמוז דלותי ולי יהושיע כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל דמי שהוא עניו שם י"ה שומרו וז"ש דלותי שאני מחשיב עצמי דל בכל מחמת שהענוה קבועה בלבי באמת. ולכן הוא יתברך בוחן לב חוקר כליות ויודע כי היא ענוה באמת מלב ונפש לכן הוא ברחמיו ירחם עלי ולי יהושיע שם י"ה הרמוז בתחילת התיבה:

שומר פתאים ה' דלותי, מה שדלותי בחולי, היה מצד שה' שומר פתאים, שבזה רצה לשמור אותי מחטא ולהחזירני בתשובה, כי בזה עצמו אשר דלותי עי"כ לי יהושיע, יושיעני תשועת הגוף והנפש, ולכן שובי נפשי למנוחיכי ואל תדאגי, כי ה' גמל עליכי, (שהגמול הוא מצד התפעליות איבה או אהבה), ר"ל מה שעשה לך ודכא אותך ביסורים היה מצד הגמול, אם לפי המעשה, אם לפי אהבתו והשגחתו הפרטית:

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל פי תאנה אין בו משום גילוי כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש משום שנאמר שומר פתאים ה' וכו':
(עבודה זרה ל ע"א)

דלותי. קריאתו מלרע הרביע בתי"ו, ואמר כשהייתי דל ועני ולא היה לי משען, הוא יהושיע לי:

דלותי. כשהייתי דל ועני הוא יושיע לי:

דלותי. ב' בסיפרא דין מלרע וחד מלעיל כי דלותי מאוד כסימן קמ"ב:

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דתניא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית מאי טעמא איבעית אימא משום דנזופים הוו ואי בעית אימא דלא נבדור ענני כבוד א"ר פפא הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה והאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים ה':
(יבמות עא ע"ב)

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: דתניא קטני בני רשעי ישראל אין באין לעוה"ב שנא' כי הנה היום בא בוער כתנור והיה כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף שורש בעוה"ז וענף לעוה"ב דברי רבן גמליאל ר"ע אומר באים הם לעוה"ב שנא' שומר פתאים ה' שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ואומר גודו אילנא וחבלוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו ואלא מה אני מקיים לא יעזוב להם שורש וענף שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה וכו':
(סנהדרין קי ע"ב)

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ה' וכו':
(יבמות ק ע"ב)

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: ומן השמים ירחמו משום שנאמר שומר פתאים ה' מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה וכו':
(יבמות יב ע"ב)

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה: תנא המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים מנא ידע אלא אמר אביי משמש והולך ושומר פתאים ה' וכו':
(נדה לא ע"א)