Comentario sobre Salmos 100:3

הוא עשנו ולא. כשלא היינו בעולם:

דעו. עתה יש לכם לדעת כי ה' הוא האלהים והוא יכול על העולם והוציא אתכם מהגלות בכבוד:

ואם יאמר נא ישראל איך אעבוד את ה' תמיד בשמחה אם אני בעל יסורין כי מדת הדין נמצאת אתי ולא תניחני לשמוח בעבוד את ה' לזה אני מוסיף ואומר שיתו לבכם אל דברי אלה ותוסר דאגה מכם ותשמחו בו יתברך והוא דעו כי ה' הוא אלהים לומר מדת הדין שעמכם דעו אותו כי רחמים גדולים הוא כי לטובתכם הוא יתברך מייסר אתכם לטהר אתכם וזהו דעו כי ה' שהוא רחמים הוא דין הוא אלהים אשר אתכם הוא מדת הדין ואל תקוצו בידעכם דבר זה כי אדרבא תאמרו אולי העושר היה מהוללנו ושמור לרעתנו וא"כ רחמים לנו הוא אלהים ואם תהרהר לומר כי צדיק אתה ולמה תתייסר כי זאת היתה תלונת איוב זאת תשיב אל לבך והוא כי הוא עשנו כלומר כי אין יודע מה שאני צריך לתקון עצמי כאשר יודע מי שעשאני ולכן אחר שהוא עשאנו ודאי שיודע מה הוא התיקון שצריך לשלמות מעשהו יותר מהמעשה עצמו ולמה אקפיד ואם בכל זה יכבד עליך הצער ולא תוכל שאתו לזה שית לבך כי לו אנחנו כלומר לא שלנו אנחנו כ"א שלו יתברך וכאשר בכל צרת העבד לרבו בה יותר כי ממון שלו הוא ולא של העבד מעצמי גם אנחנו אין אנו מעצמנו כ"א לו יתברך אנחנו ומי יחוש חוץ ממנו וגם לא נטריד עצמנו בבקשת דרכים והמצאות להתפרנס באופן שלא נוכל לעבוד את ה' תמיד בשמחה כי הלא עמו וצאן מרעיתו אנחנו עמו מצד האלהות בבחינת הנפש שהוא העיקר כי בבחינת החומר הדומה לצאן אנו צאן מרעיתו כי הוא מאכילנו ומשקנו ומפרנסנו שלא ע"י שר כאומות מ"ה וכאשר אין בקשת המרעה מוטלת על הצאן כ"א על המרעה אותם כך הוא יתברך שאנו צאן מרעיתו עליו נשליך יהבנו כי הוא היודע באיזה מרעה ירענו שייטב לנו כרועה עדרו צאן מרעיתו והוא יבחר ולא אנו כי הוא יודע איזה דרך נתפרנס בו והוא יתקננו בעצה טובה מלפניו מאליו וזהו וצאן מרעיתו. או על דרך זה כי גם אם תראה דרכים אחרים גדולי הריוח אל תאמר למה אתמיד בעבוד את ה' כ"כ ולא יהיה טוב אתבטל יותר ממה שאני מתבטל עד כה לפרנסתי ואלכה לי אל דרך אחרת גדול הריוח דע אפוא כי עמו אתה והוא אלהיך ומחוייב אתה לעשות עיקר מעבודתו ככל עבד איש שעושה מלאכת רבו עיקר ומזונו טפל ולא עוד אלא שאינו מטיל מזונותיך עליך לומר עשה עמי ואיני זנך כ"א וצאן מרעיתו אתה ולא צאן מרעית עצמך כי אין השתדלותך ומשאך ומתנך מפרנסך וכמאמרם ז"ל אין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים ללמדך שאין אומנות מוריש ואין אומנות מעשיר וזהו צאן מרעיתו יתברך אנו ואם כן מה שרצונו יתב' להאכילך באומנות זה הוא מה שירעך ויאכילך בזולת ואם כן למה תיגע לריק ועשה אשר תהיה בו יותר עובד את ה' בשמחה כי הוא יכלכלך כל הראוי לך לתקונך כי אין יתברך מבקש רק שלא תהיה יושב ובטל כמאז''כ יכול יושב ובטל ת"ל בכל מעשה ידך אשר תעשה: