Comentario sobre Salmos 11:1

איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (שמואל א כ״ו:י״ט) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כ״ז:ח׳) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:

למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו נודו כתיב ונודי קרי. הכתיב כנגד הגוף והנפש, כלומר: כי אמרו שונאיו עליו, כי גופו יאבד, שימית אותו שאול, ונפשו גם כן, שהיו אומרים עליו שהוא רשע, ונפשו תאבד ותנוד, על דרך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א כה כט); וקרי הוא על נפשו, כי היא המנהגת הגוף.

למנצח כו'. גם זה ידבר על ענין הגלות והוא על פרטות צרה הגדולה שבגדולות הלא היא בגזרות אשר עמדו עלינו להמיר כבודנו חלילה כמפורסם בספרי האף והחמה אשר ניתכה עלינו בגליותינו ומה גם על גלות יון שנתנו עיניהם להשמיד על התורה ועל העבודה כמאמר רז"ל שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל וכן בענין חנה ושבעה בניה וכמה רבבות נהרגו למשחית על דבר כבוד שמו יתב' ועל זה אומרת רוח הקדש כאלו ישראל העומדים נגד הבאים להעבירם על דת כאלו הם המדברים ואומרים כלם כאחד בה' וכו' והוא כי הנה הטענה שבה היו באים עלינו היתה באמרם אל נפשנו נודי כי תסע מעל אלהיה כי האלהים אשר היה חזק כהר לעזרנו כבר כצפור נודדת מקנה פרח ונסתלק מעלינו בהחלט וטרם ישימו מצח לעומתם לבטל טענתם היו פותחים פיהם אל ה' ואומרים אליו בך ה' חסיתי להתריס נגדם ומתחילים נגדם ואומרים איך תאמרו לנפשי נודי משרשך שהוא בהמיר כבודה בטענת אמור כי הרכם ה' צפור הוא לומר ידמה לצפור הנודדת מקנה כן עקר דירתו והשגחתו מהארץ הלזו הנשמה בהחלט וענין התמיהא כי אלו אל הגוף שעליו ימשלו היו אומרים היה מקום לדבר כי זה מאמר האויב תמיר כבודך שהוא איבוד הנפש או תהרג שהוא איבוד הגוף כי הלא כל הרעה אשר ביד האויב לעשות אינו כי אם לגוף כי יאמר ישראל הרגני נא הרוג את גופי ואל אראה ברעת נפשי להמיר טוב ברעה כי לא תמשול רק בגופי והוא מאמר חנניה מישאל ועזריה לא חשחין אנחנא על דנא פתגם כו' שהוא על זה הנוגע אל הנפש פתגם להתבותך וכן הכיר נבוכדנצר באחרונה באמרו ויהבו גשמהון כו' לומר כי עשו בחכמה שלא שמו מנגד כי אם גשמהון שהם הגופים אך לא הנפש כי בה הם משלו ולא המלך וזה מאמר המשורר על אשר יבקשו נפשו להמיר כבודה הנה על הגוף יתכן תמשלו אך איך תאמרו לנפשי נודי כו' כי על הנפש מי יוכל למשול כי אין המלך יכול עליה כ"א על הגוף כי גם בהמית את עוברי רצונו את הגוף הם ממיתים ולא את הנפש ואיך תאמרו לנפשי כו' ואם נאמר כי דוד על נפשו ידבר והיא כי היא העתידה לגאול את ישראל שהוא המלך המשיח ועל המדברים נגדה על מה שאחר החרבן אומר דוד מעתה הנה בך ה' העתיד להיות שלם בארבע אותיותיך חסיתי כי אגבך תושיענו כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל וזהו בך ה' חסיתי איך תאמרו אויבי ישראל לנפשי נודי נעה ונדה כי אין תקומה תשובי לנוח במלכות בישועה כי הרכם היא שכינה שהיא מעוזכם אינה למטה בארץ שעליה תבטחו שבצאת מהגלות תצאו אתה כי הלא הרכם הפורח כצפור כי כך עלתה ונסתלקה עד עולם: