מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃
Tus ojos verán al Rey en su hermosura; verán la tierra que está lejos.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות
הַמֶּלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם. וּמְתַקֵּן עַצְמוֹ וּמִתְנָאֶה בְּמַלְבּוּשִׁין נָאִים וּמְפֹאָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג יז) "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ". וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בַּפַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. וּמֵשִׂים כֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ. וְכָל הָעָם בָּאִין אֵלָיו בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְעוֹמְדִין לְפָנָיו וּמִשְׁתַּחֲוִים אַרְצָה. אֲפִלּוּ נָבִיא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מִשְׁתַּחֲוֶה אַרְצָה. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א כג) "הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ". אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אִם רָצָה. וְאֵינוֹ עוֹמֵד לְפָנָיו אֶלָּא הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לִפְנֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז כא) "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד". אַף עַל פִּי כֵן מִצְוָה עַל כֹּהֵן גָּדוֹל לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹשִׁיבוֹ וְלַעֲמֹד מִפָּנָיו כְּשֶׁיָּבוֹא לוֹ. וְלֹא יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים. וְכֵן מִצְוָה עַל הַמֶּלֶךְ לְכַבֵּד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לְפָנָיו סַנְהֶדְרִין וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם וְיוֹשִׁיבֵם בְּצִדּוֹ. וְכֵן הָיָה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עוֹשֶׂה אֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ רַבִּי וּמוֹרִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו יַעֲשֶׂה זֶה בְּצִנְעָה. אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי הָעָם לֹא יַעֲשֶׂה. וְלֹא יַעֲמֹד מִפְּנֵי אָדָם. וְלֹא יְדַבֵּר רַכּוֹת. וְלֹא יִקְרָא לְאָדָם אֶלָּא בִּשְׁמוֹ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יִרְאָתוֹ בְּלֵב הַכּל:
ספר יראים
סימן רצא (שמד)
פרועי ראש ששימשו. תניא בשילהי אלו הן הנשרפין פרועי ראש ששימשו שהם במיתה וטעמא מפרש התם דכתיב ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן אתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה ומינה מה שתויי יין בעבודה אף פרועי ראש בעבודה, פרועי ראש פי' כהנים שגדלו שערותיהן יותר מן הדין והדין למדנו במסכת סנהדרין בס"פ כה"ג (כ"ב ב') דתניא מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לע"ש הדיוט אחד לשלשים יום, מלך דכתיב (ישעיה ל"ג י"ז) מלך ביופיו תחזינה עיניך כ"ג מע"ש לע"ש אמר ר' שמואל בר יצחק הואיל ומשמרות מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשים יום מ"ט דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו ויליף פרע פרע דכתיב בנזיר גדל פרע מה להלן שלשים יום אף כאן שלשים יום והתם מנלן אמר רב מתנה קדוש יהיה יהיה בגמטריא הכי הוי. ואע"ג דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן גלויי מילתא בעלמא דפרע שלשים יום הוי, ואינו חייב מיתה אלא על פרע דשלשים יום דנפיק מקרא אבל פרע דכהן גדול דמסברא אינו חייב על פרועי ראש מיתה שהרי אין איסור גדולו אלא מדרבנן.
פרועי ראש ששימשו. תניא בשילהי אלו הן הנשרפין פרועי ראש ששימשו שהם במיתה וטעמא מפרש התם דכתיב ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן אתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה ומינה מה שתויי יין בעבודה אף פרועי ראש בעבודה, פרועי ראש פי' כהנים שגדלו שערותיהן יותר מן הדין והדין למדנו במסכת סנהדרין בס"פ כה"ג (כ"ב ב') דתניא מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לע"ש הדיוט אחד לשלשים יום, מלך דכתיב (ישעיה ל"ג י"ז) מלך ביופיו תחזינה עיניך כ"ג מע"ש לע"ש אמר ר' שמואל בר יצחק הואיל ומשמרות מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשים יום מ"ט דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו ויליף פרע פרע דכתיב בנזיר גדל פרע מה להלן שלשים יום אף כאן שלשים יום והתם מנלן אמר רב מתנה קדוש יהיה יהיה בגמטריא הכי הוי. ואע"ג דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן גלויי מילתא בעלמא דפרע שלשים יום הוי, ואינו חייב מיתה אלא על פרע דשלשים יום דנפיק מקרא אבל פרע דכהן גדול דמסברא אינו חייב על פרועי ראש מיתה שהרי אין איסור גדולו אלא מדרבנן.
ספר חסידים
כתיב (משלי כה יז) הוקר רגלך מבית רעך הרי שני חברים ולאחד אשה נאה. מוטב שיבא לביתך ואתה הוקר רגלך מביתו. מכל מה שכתוב בשיר השירים צריך להזהר שלא ישמע קול אשה והוא הדין לאשה שלא תשמע קול איש. שמכל שהאיש מוזהר האשה מוזהרת. ודע שכל אשה שהיא הולכת לפני בית איש ומתחלה לא הרימה קולה אבל כשהולכת לפני בית איש משמעת קול הרי כוונתה לרעה. וכן האיש. ולכך כל הרגילים בזה עליהם נאמר (ישעיהו סה יג) הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תיילילו. ושיער באשה ערוה שנאמר (שיר השירים ד א) שערך כעדר העזים גם לא יזכה לראות שער רישיה כעמר נקי ואם נזהר מלראו' באשה יראה את הכבוד כדכתיב (ישעיהו לג יז) מלך ביופיו תחזינה עיניך. וגם אם שער ראשו יפה ואינו נזהר בו לוקה כאבשלום שנתלה בשערו ובכל דבר שאינו נזהר ילקה בגופו. ומי שנזהר מלהסתכל באשה ואינו נזה' מבגדים חמודות של נשים הרי ילקה בבגדיו ולא יראה במעש' לבושו של כבוד. לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים ולא צדיקים אצל רשעים כדכתיב (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצ' רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב לכך לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים. ולא צדיקים אצל רשעים. ולא בדין ולא בעצה לא בסעודה ולא יתחבר עמהם. שהרי כתיב (דברים כב ט) לא תזרע כרמך כלאים חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כי היין משמח ומשכר ומאבד דעת שותהו. לכן לא יתכן מי ששותה ואין בו דעת. וכתיב (הושע ד יא) זנות יין ותירוש יקח לב. ואין הסובא חושש בלחם ואינו מרגיש בגופו דכתיב (תהלים עח כה) לחם אבירים אכל איש פת שחרית מבטל דברים רעים. ורוח רעה ומוסיף חכמה וכו'. וכל מה שאמרו חכמים בפת שחרית כנגדו להפך ביין. לכך לא תזרע כרמך כלאים. לכך לא יושיב אדם שותים יין אצל טובים שנאמר (משלי כג כ) אל תהי בסובאי יין אל תהי סובא יין אין כתיב כאן אלא אל תהי בסובאי לומר לך אל תעמוד ואל תשב ביניהם. כי מה טובו ומה יופיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות אל תזרע כרמך כלאים: