Midrash sobre Isaías 40:11

פושעיהן של ישראל מהו סופן אלא לפי שבאותה שעה כשהן עוברין עבירות הן רוצים בחרבנו של עולם וכאלו הן דוחקין את רגלי השכינה כביכול כענין שנאמר (ישעיה ז) מלא כל הארץ כבודו לכן כשם שהם רוצים בחרבנו של עולם כך הקב"ה מגלה אותם מבתיהם ומארץ מגוריהם ואין מחזירין אותם לארצם ומוציאין אותם למקום החורבן שנאמר (יחזקאל כ׳:ל״ז-ל״ח) וברותי מכם המורדים והפושעים בי וגו'. וכי מה בין מי שקורא ושונה למי שאין קורא ושונה אלא משלו משל למה"ד למלך בשר ודם שהיו לו בנים הרבה והיה אוהבן אהבה גמורה ושיגרן למקרא ולמשנה וללמוד דרך ארץ והיה מצפה להם ואומר אימתי יבואו לביתי ואראם וכיון שהוא רואה שאין בניו באים בא הוא והולך אצלם ועמד עליהם ומצא אותן כשהן קורין ושונין ועוסקין בדרך ארץ מיד הוא מושיב אותם בין ברכיו והיה מגפפן ומנשקן ומחבקן והביא אותן לעירו קצת מהן הוא ליקח על כתפיו ומהן על זרועותיו ומהן לפניו ומהן לאחוריו וכך עשה הקב"ה שנא' (ישעיהו מ׳:י״א) כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. ואם תאמר הואיל והשפיל את עצמו כמו רועה שמא קטן הוא והלא ראה מה כתוב בתריה מיד (שם) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו הא לא יעשה הקב"ה כך אלא לפי שרחמיו מרובין בעולם. ומנין שהקב"ה היה מוצאן שהיו קורין ושונין ועוסקין בד"א שנאמר (הושע י״א:י׳) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים ואין ים אלא ד"ת שנאמר (קהלת א׳:ז׳) כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא ואומר (הושע י״א:י״א) יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם ה'. ולא יאמר אדם לעצמו והלא כבר קריתי ושניתי עד היום הזה בטוב שוב איני צריך (נ"י לאחרים אבל יאמר אדם בעצמו כו') ללמוד אחר כך לא יאמר כך אלא כך יאמר אדם בעצמו שלאחר שעה מיתה וישא את עיניו ויסתכל אל השמים ויאמר מי ברא אלה שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות שהן משכימין ומעריבין לעשות רצון בוראם בכל יום ויום תמיד כך תשכים ותעריב לד"ת לעשות רצון בוראך בכל יום ויום תמיד שנאמר (שם ו) ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו. ויסתכל אדם בעצמו ויודע שד"ת הן משולים במים ובלחם וכי מה ענין תורה אצל לחם ומים אלא ללמדך שכשם שאי אפשר לו לאדם להיות בלא לחם ומים אפילו יום אחד כך אי אפשר לו לאדם להיות בלא תורה אפילו שעה אחת שנאמר (יהושע א׳:ח׳) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל והלא הדברים הם ק"ו ומה יהושע בן נון שהיה עוסק בתורה מקטנותו ועד זקנותו אפילו הכי כתיב בו לא ימוש ספר התורה וגו' שאר בני אדם עאכ"ו. ויסתכל האדם בעצמו וידע שד"ת נמשלו ביין ובחלב שנאמר (בראשית מ״ט:י״ב) חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב אמר הפסוק שיותר טוב יין לבן שנים יותר מן החלב לתינוק מה חלב זה מגדל את התינוק והיין הוא נותן קורת רוח אל הזקנים ומשמח את לבו ומשיב את נפשו ומאיר את עיניו אף כך ד"ת היא מגדלת את לומדיה ונותנין קורת רוח למי שעמל בהן ומשמחין את לבו (נ"י ומשיבין את נפשו) ומאירין את עיניו שנא' (תהילים י״ט:ח׳-ט׳) תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים וגו

והצאן והבקר עלות עלי. עלות הן מניקות שצריכות שאטפל להן, כענין שנ' ובחיקו [ישא] עלות ינהל (ישעיה מ יא), ושתי פרות עלות (ש"א ו ז), מלשון עולל ויונק (איכה ב יא), ועל שם עולליהם קראן עלות:

ואני אתנהלה לאטי. אנהיג עצמי ואת רכושי, ודומה לו, עלות ינהל (ישעיה מ יא), [על] מי מנוחות ינהלני (תהלים כג ב) וינהלם בלחם (בראשית מז יז):