Midrash sobre Levítico 14:6

[ו] ומנין אם נשפך הדם – תמות המשולחת. מתה המשולחת – ישפך הדם? ת"ל "את הצפור החיה יקח אותה". "יקח אותה" – מלמד שהוא מפרישה לעצמה. "ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל" מה ת"ל? יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה?... ת"ל "וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה" – החזיר את הצפור לכלל טבילה.

[ז] "השחוטה" – ולא המלוקה. והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף ודרך הכשרו בחוץ בעוף, מה דרך הכשרו בפנים במליקה אף דרך הכשרו בחוץ במליקה... ת"ל "השחוטה" – ולא המלוקה. "צפור השחוטה על המים החיים" – אין כלי חרש על מים חיים.

וראה הכהן. זה ירמיה, שנאמר מן הכהנים אשר בענתות וגו' (ירמיה א א). והנה נרפא נגע הצרעת. שהגלה אותן לבבל, משגלו א"ל נבוכדנצר שיכרעו לצלם, שנאמר ומן די לא יפול ויסגוד (דניאל ג ו), א"ל לאלהך (לית אנחנא) [לא איתנא] פלחין וגו' (שם שם יח), מה עשה. ולקח הכהן עץ ארז ושני תולעת ואזוב, זה חנניה מישאל ועזריה, והשליך אל תוך שרפת הפרה, שהשליכן לאש, שנאמר ורמיו לגו אתון נורא וגו' (שם שם כא), א"ל הקב"ה בעולם הזה מפני העונות הייתם מתיסרין ומטהרין וחוזרין ומתיסרין, לעתיד לבא אני הוא שמטהר אתכם מלמעלן, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם (יחזקאל לו כה).