Midrash sobre Nehemías 10:27

לעולם לא ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה (נחמיה י׳ ל״ג).

אמר רב אסי לעולם אל ימנע אדם את עצמו מלתת שלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י לג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית משקל בשנה לעבודת בית אלהינו ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות שנאמר והעמדנו עלינו מצות מצוה אין כתיב כאן אלא מצות אמר רבי אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר (ישעיה לב ז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם אמר להו רבא לבני מחוזא במטותא מינייכו עושו אהדדי כי היכי דתיהוי שלמא במלכותא. ואמר רבי אלעזר בזמן שבית המקדש קיים אדם נותן שקלו ומתכפר לו ועכשיו שאין בית המקדש קיים זכה (ישעיה נח ז) הלוא פרוס לרעב לחמך לא זכה באין עכו״ם ונוטלין אותה בזרוע שנאמר ועניים מרודים תביא בית אמר מר עוקבא אע״פ כן נחשב לנו כצדקה שנאמר (ישעיה ה) ונוגשיך צדקה:

ט אָמַר רַב אַסִי: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם (את) עַצְמוֹ מִלָּתֵת שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה י׳:ל״ג) "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". וְאָמַר רַב אַסִי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת" וְגוֹ'. 'מִצְוָה' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא 'מִצְוֹת'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל״ב:י״ז) *)"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם", [זָכָה, "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ". לֹא זָכָה, "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"]. אָמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: [בְּמַטּוּתָא מִינַיְכוּ], עוּשׂוּ אַהֲדָדֵי, כִּי הֵיכִי דְּתִיהֲוֵי [לְכוּ] שַׁלְמָא בְּמַלְכוּתָא. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם נוֹתֵן שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית מִקְדָּשׁ קַיָּם, (זכה (שם נח) "הלא פרוס לרעב לחמך". לא זכה) [אִם עוֹשִׂין צְדָקָה, מוּטָב, וְאִם לָאו], בָּאִין גּוֹיִים וְנוֹטְלִין (אותה) בִּזְרוֹעַ. (שנאמר: "ועניים מרודים תביא בית". אמר מר עוקבא:) וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחֱשָׁב לָנוּ כִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס׳:י״ז) "וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה". אָמַר (רב) [רָבָא: הַאי מִלְּתָא אִישְׁתַּעְיָא לִי עוּלָא מְשַׁגֵּשׁ אָרְחָתֵיהּ דְּאִימֵּיהּ], מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (שם נט) "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן". לוֹמַר לְךָ: מַה שִּׁרְיוֹן זֶה, כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (שם סד) "וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ", מַה בֶּגֶד זֶה, כָּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.