Midrash sobre Salmos 17:7

הפלה חסדיך מושיע חוסים. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם תן לי מאותה היעוד וישמרך. לכך שמרני כאישון בת עין. אמר ר' יודן בשם רבי אין בית רובע בחללו של עולם כולו שאין בו ט' קבין מזיקין אדם פושט ידו לתוך המזיק והקב"ה משמרו. אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהולך בדרך איקוניא של מלאכים מהלכין לפניו ומכריזין ואומרים תנו מקום לאיקוניה של הקב"ה. רבנן אמרי פראמא נתון לפני עיניהן של מזיקין כחמורים הללו של טחנין. ובשעה שעונותיהן של אדם גורמין אותו הכסוי מתגלה והוא מביט באדם ומשתנות פניו שנאמר (איוב יד כ) משנה פניו ותשלחהו. והוא מביט בו והוא ניזוק מיד. לכך מסר הקב"ה כל המלאכים הללו שיהו משמרין אותו אלף משמאל וריבוא מימין. למה מימין יותר משל שמאל מפני שהימין שולטת בכל המצוות. לכך (תהלים צא ז) ורבבה מימינך אליך לא יגש. אבל השמאל אינה שולטת אלא במצוה אחת ואיזו זו מצות תפילין שנאמר (דברים ו ח) וקשרתם לאות על ידך. לכך נמסרו לשמאל אלף. ומהו אליך לא יגש אמר הקב"ה בנוהג שבעולם מלך יוצא בדרך כל לגיונותיו יוצאין לשמרו והוא נזקק להם ליתן לכל אחד ואחד פרנסתו. אבל אני מסרתי לך אלף משמאל ורבבה מימין שהן נזקקין לך לשמרך ואין אחד נוגש אותך ואין אומר לך פרנסני. אמר רבי חנינא לא אמר מסרו מצדך אלף אלא יפול. שאם יבואו עליך מזיקין אותם מלאכים מפילים אותם לפניך. דבר אחר מהו (ופול) [יפול] שהקב"ה משלימן לך. כענין שנאמר (דברי הימים-א יב יט) וממנשה נפלו על דוד. וכל המלאכים הללו שנמסרו לאדם שיהו משמרים אותו אימתי הוא משתמר בשעה שהוא משמר את התורה. אמר רבי אלעזר הקפר אמר לו הקב"ה לאדם תהא נרי בידך ונרך בידי. נרי בידך (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. א"ר יוחנן מצוה בפני תורה כנר בפני חמה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. נרך בידי (שם כ כז) נר אלקים נשמת אדם. אם אתה משמר את שלי אני משמר את שלך. אמר רבי חייא משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהיו להם כרמים. לאחד היה לו בגליל ולאחד היה לו ביהודה. וזה שבגליל היה כרמו ביהודה וזה שביהודה היה כרמו בגליל. לימים הגיע זה אצל זה אמר אחד לחברו שמור כרמי שבגליל ואני אשמור כרמך שביהודה. ואם אתה אובדת את כרמי אני אובד את כרמך. כך אמר הקב"ה לישראל אם שמרת את התורה אני אשמור אותך שנאמר (דברים יא כב) אם שמור תשמרון. אם שמרתם תשמרון:

חנני ה' כחסדך. למה היה דוד דומה. למי שהיה לו מכה בידו ובא אצל הרופא. ואמר לו יכול אתה לרפאני. אמר לו הן אבל הדמים מועטים. אמר לו בבקשה ממך קח כל מה שבידי והשאר עשה משלך ועשה עמי חסד ורחם עלי. וכן דוד אומר להקב"ה חנני אלקים כחסדך. רחמן אתה וכרוב רחמיך מחה פשעי. הרבה חסד עשית עמי ועשה גם עתה ומחה פשעי. וכן הוא אומר (תהלים יז ז) הפלא חסדיך מושיע חוסים. ממך הרפואה ולפי שהמכה גדולה תן איספלנית גדולה. וכן הוא אומר הרב כבסני מעוני. מכאן את למד שכל מי שעובר עבירה כאילו נטמא בנפש מת ואין מטהרין אותו אלא באזוב וכן הוא אומר תחטאני באזוב ואטהר. וכי נטמא דוד בעוון נפש חלל אלא בעוון שהנפש חללה וכן הוא אומר (שם קט כב) לבי חלל בקרבי. מכאן את למד שכל מי שיודע שחטא ומתפלל על החטא ומתיירא ממנו ונושא ונותן בינו ובין המקום שהקב"ה מוחל לו. וכל מי שהוא יודע שחטא ושואף ברגלו ומעבירה מנגד עיניו הקב"ה מבקשה ממנו. וכן הוא אומר (שם מט ו) למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. אותן שדועכים את העוון ברגליהם בעקביהם. וכן משל הדיוט אומר עקרב רמת לגמלא ושואפה בעקיבה. אמר לו חייך עד קדקדך הוא מטילך. כך כל המעביר עוונו מנגד עיניו אין הקב"ה מוחל לו לכך אמר דוד וחטאתי נגדי תמיד: