Musar sobre Jeremías 3:16
וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בוֹ֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֽוֹד׃
Y acontecerá, que cuando os multiplicareis y creciereis en la tierra, en aquellos días, dice SEÑOR, no se dirá más: Arca del pacto de SEÑOR; ni vendrá al pensamiento, ni se acordarán de ella, ni la visitarán, ni se hará más.
שני לוחות הברית
דע כי אלו לא חטא אדם הראשון, אז לא היה שייך לומר להיות נבדל מקום קדוש, כי הכל היה ענין גן עדן והכל היה קודש, וכמו שנאמר בירמיה (ג, טז) לעתיד לא יאמרו עוד ארון ברית ה' וגו', ופירש רש"י כי כל כנסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון. וכן לא היה נבדל איש מאנשים לעבודה ולכהונה, כי היו כולם ממלכת כהנים וגוי קדוש. וכן לא היה נבדל זמן מן הזמנים לקדושה, כי כל העתות היו שוים לקדושה כמו שיהיה לעתיד עולם שכולו שבת. וסימנך לג' אלה הוא עולם, שנה, נפש, המוזכר בספר יצירה, דהיינו קדושת המקום מהעולם, וקדושת זמן מן הזמנים הנכלל בענין שנה, וקדושת הבדל אדם משאר נפשות האדם וזהו ענין נפש. ולא היה האדם צריך לקרב את עצמו ע"י הקרבן, רק הוא בעצמו היה קרבן לה', כענין (ב"ר יב, יב) נפשותיהן של צדיקים לאחר מותם שהם קרבן על גבי מזבח של מעלה. על כן התחיל ספר זה באדם שנאמר (ויקרא א, א) אדם כי יקריב, רומז לאדם הראשון ואז תורת כהנים תיקון לאדם וכל דיני הקרבן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy