Musar sobre Lamentaciones 2:20

בְּסַנְהֶדְרִין (כז:) וְהַכְּתִיב (שְׁמוֹת ל"ד) פּוֹקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת וְגוֹ' כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם וְכוּ'. וְהַדַּעַת נוֹתֵן. כִּי זֶה רַק בְּאֹפֶן אֲשֶׁר אֵיכוּת מַעֲשֵׂי הַבָּנִים שָׁוִים בְּעֶרְכָּם עִם מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת. לֹא כַּאֲשֶׁר מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת הָיוּ עֲו‍ֹנוֹת גְּדוֹלִים בְּאֵיכוּת עֶרְכָּם מִמַּעֲשֵׂי עֲו‍ֹן הַבָּנִים. וְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (סז:) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ. דְּבָרִים שֶׁאִלְמָלֵי לֹא נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיֵּכָּתְבוּ, וְאֵלּוּ הֵן עֲבוֹדַת אֱלִילִים כוּ'. אֶת חֻקּוֹתַי תִּשְׁמְרוּ. דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם כוּ'. (יַעַן אֵין לְחִיּוּבָם מָבוֹא בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. רַק אֲנִי ה' חֲקַקְתִּים כוּ'). וְהַדַּעַת נוֹתֵן. כִּי אֵיכוּת עֲו‍ֹן הַמִּשְׁפָּט תַּעֲלֶה לְמַעְלָה נֶגֶד אֵיכוּת עֲו‍ֹן הַחֻקִּים. וְאָמְרִינַן (שָׁם פה:) אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. נִמְצָא לְפִי זֶה. הַגַּם שֶׁעֲו‍ֹן עֲבוֹדַת אֱלִילִים הוּא מִשְׁפָּט (כְּמַאֲמַר הַגְּמָרָא הַנִּזְכַּר לְעֵיל). אָכֵן מַה שֶּׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה לָמוּת עַל עֲבוֹדַת אֱלִילִים. הִיא חֻקָּה. וְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (ז') וַיַּרְא אַהֲרֹן כוּ'. מָה רָאָה אַהֲרֹן. רָאָה חוּר שֶׁזָּבוּחַ לְפָנָיו. אָמַר אִי לֹא שְׁמַעְנָא לְהוּ הַשְׁתָּא עָבְדִי לִי כִּדְעָבְדוּ בְּחוּר. וּמִיקַיָּם בִּי (אֵיכָה ב') אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא כוּ'. נִמְצָא הָיָה עֲו‍ֹן אַהֲרֹן חֹק. וְלֹא הָיָה בִּבְחִינַת אוֹחֵז מַעֲשֵׂה אָבוֹת (אֲשֶׁר יִפְקְדוּ עָלָיו עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם). נֶגֶד וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים כוּ'. שֶׁהָיָה עֲו‍ֹן מִשְׁפָּט:

הצטדקות זו דומה למה שעשה אהרן הכהן בחטא העגל, וכדאיתא בסנהדרין (ז' א'), "שנאמר 'וירא אהרן ויבן מזבח לפניו' (כי תשא ל"ב, ה'), מה ראה, אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר, ראה חור שזבוח לפניו, אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור, ומיקיים בי 'אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא' (איכה ב', כ') ולא הויא להו תקנתא לעולם, מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה". הרי שאהרן הכהן חטא כדי לעכב את בני ישראל מלעשות עבירה גדולה של הריגת כהן ונביא, והכא נמי משה רבינו חטא ע"י שלא שמע לדברי הקב"ה כדי למנוע את בני ישראל מלהכשל בעבירות גדולות.