Musar sobre Salmos 95:7
כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃
Porque él es nuestro Dios; Nosotros el pueblo de su dehesa, y ovejas de su mano. Si hoy oyereis su voz,
שני לוחות הברית
והנה חורבן בית שני נמשך מחורבן בית ראשון כי התעשקו עמו וכמו שאמרו רז"ל (יומא כא, ב) שהיו חסרים ה' דברים, ועל כן ואכבדה חסר ה' כתיב, נמצא אף בבית שני נשאר ונמשך הטעם דלעיל כי התעשקו עמו, שהרי אלו הה' דברים לא הוחזרו כל זמן בית שני, ולא הוזכר בבית שני רק דבר חדש שהיה קודם בניינו שכתבו שטנה וזה לא היה נמשך זמן רב, אבל ענין כי התעשקו נשאו עד שיבנה בית ג' במהרה בימינו ואז ירחיב ה' לנו. והוסיף תיבת עתה לרמוז כי בכל עת הדבר בידינו, ואז ירחיב ה' לנו כמו שהשיב אימתי בן דוד בא, היום, דהיינו היום אם בקולו תשמעו (סנהדרין צח, א):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שני לוחות הברית
ומביא שני פסוקים לראייה, לגלות זה שהוא לנו אב ממש, ואנחנו בנים ממש. כי אם לא היה מביא רק פסוק אחד בנים אתם לה' אלהיכם, הייתי אומר שאין הכוונה בנים ממש, רק קורא אותם בנים דרך חביבותא בעלמא כדרך בני אדם הקוראים לחביביהם אתם בניי. וכן אב הייתי אומר הפירוש שהוא משגיח ומרחם כאב. אבל לפירוש שהם בנים, קשה מה זה שאמר בפסוק כי הייתי לישראל לאב, כי הייתי לישראל אב הוה ליה למימר. בשלמא אם הפירוש אב ממש, ובנים ממש, דהיינו מצד נשמותינו הנאצלים שהוא מולידם, אז אתי שפיר שאמר לאב בלמ"ד, כי היה לנו אב ממש, ועתה בחורבן בית המקדש יתומים היינו ואין אב, כמ"ש לעיל שגלו הבנים מעל שלחן אביהם, ולעתיד יחזור להיות אב, זהו שאמר הייתי, כלומר מה שהייתי הוא שיהיה לחזור הענין לקדמותו, ואני אהיה להם אב, ולזה הנני מוכן בכל עת ובכל רגע להיות כן כשתחזור בתשובה. וכמו שהשיב אליהו לר' יהושע בן לוי ששאל אימתי יבא בר נפלי, והשיב לו (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו (סנהדרין צח, א), זה לאב כי אני מוכן להיות מה שהייתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy