Parshanut sobre Exodo 15:3

ד' איש מלחמה. הנה מכבר אמרתי ליתן סעד אל דברי חכמי הקבלה אשר א"צ חיזוק כי נפש האדם גבוה יותר ממלאכים, וזה הוא, כי תוכן קריאת השמות הוא שם הנאות לפי השגת הדבר בשלימותו, ואם אנו משיגים באיש שהוא חכם, לא נכנהו לעשיר שהשגנוהו בחכמתו וכיו"ב וזה פליאת חכמתו של אדם הראשון בקריאת השם, וא"כ כי נמצא לחז"ל שדרשו שקרא לו ד', א"כ הוא קרא אותו כפי השגתו שהשיגו ובמה שהשיג אותו בו קרא לו שם [וזה דברי הזוה"ק כי א"ס אף בקוצא דיו"ד לא רמיז כלל עיין] וא"כ אנו מוצאים שהשרפים והאופנים מקדישים אותו בשם ד', רואים אנחנו שהשגת המרכבה לא גדלה מהשגת אדם הראשון קודם החטא ודו"ק. ובאמת הבורא ית"ש אינו מושג וידוע כלל, רק השמות הן כינוין להאורות וההשגחה האלקית הנאצלת מאתו ית"ש, במקום אשר מושג יותר להנבראים הוא מורה שכל כך צמצם כבודו בלבושים א"ס להתראות כבודו אליהם וכל מה שגלויה גדול הוא יותר מופלא ומפורש לא"ס ואיהו אף בקוצא דיו"ד לית לאיתיחסא ביה רק שאנו משיגים אותו בזה, ושם הוא נקרא לפי השגת הנבראים ולכן כאשר אמרו זה אלי ואנוהו והיו מטיילין באצבע הרגישו חלילה שאינם משיגים אותו כלל, ואדרבא הוא תכלית הצמצום וההעלם לא"ס, וזה שאמרו ראה והבן קדושת הצמצום וההעלם, שד' יצמצם כבודו עד כי יתראה כאיש מלחמה, וד' הוא גם כן צמצום, כי ד' שמו פירוש, לפי הנקרא אצל הנבראים ותבין גודל הצמצום לא"ס ודו"ק.