Quotation sobre Salmos 104:40

כתיב (משלי טו כד): "אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה". וביאורו נראה: כי המלאכים נבראו בשני כמבואר במדרש, וכן מבואר במזמור "ברכי נפשי": "המקרה במים עליותיו… עושה מלאכיו רוחות". והבדלת המים היתה בשני, והבהמות נבראו בחמישי. והמלאכים עובדים את בוראם ואין להם יצר הרע, והבהמות יש להם יצר הרע ואין להם דעת. וממילא דלהמלאכים אינו מגיע שכר בעד עבודתם, אחרי שאין להם יצר הרע, ולבהמות לא שייך עונש אחרי שאין להם דעת.

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'. ה' אֱלהַי גָּדַלְתָּ מְאד. הוד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:

וְהַכְּלָל, כִּי אוֹר לֶהָבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ וּמִגֹּדֶל הָאוֹר שֶׁמִּתְלַהֵב לְאֵין סוֹף. אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְהַמִּדּוֹת, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְצַמְצֵם הָאוֹר עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה חָלָל בַּלֵּב בִּבְחִינַת וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי וּבְתוֹךְ זֶה הֶחָלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַצִּמְצוּם, בְּתוֹכוֹ נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים וְעַל-יְדֵי הַמִּדּוֹת טוֹבִים שֶׁנִּתְגַּלִּין בְּתוֹךְ הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. וְכָל זֹאת הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה הָאוֹר אֵין סוֹף וְצִמְצֵם הוּא יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, אֶת הָאוֹר לַצְּדָדִין וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי. וּבְתוֹךְ זֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי נִתְגַּלִּין מִדּוֹתָיו וְהֵן הֵן הָעוֹלָמוֹת. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֹאת נַעֲשֶׂה אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל-יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כֻּלָּם בְּחָכְמָה וְכוּ'. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲזַי הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיְתָה עַל-יְדֵי חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. אֲזַי מַכְנִיס כְּסִילוּת וְטִפְּשׁוּת בְּלִבּוֹ, אֲזַי הוּא מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הַיְצִירָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַמִּדּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת עָרְלַת לֵב שֶׁתַּרְגּוּמוֹ, טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן. כִּי הַטִּפְּשׁוּת הִוא קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, כִּי נִטַּמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה כָּל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַמִּדּוֹת וַאֲזַי הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת דָּ"לֶת, בְּחִינַת דַּלָּה וַעֲנִיָּה, כִּי אֵין נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַבְּרִיאָה שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הַטִּפְּשׁוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין נִתְגַּלִּין הַמִּדּוֹת וַאֲזַי אֵין נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמִּדּוֹת וְהָעוֹלָמוֹת, אֲבָל כְּשֶׁמַּכְנִיס קְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ חָכְמָה, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְתוֹךְ הַלֵּב, אֲזַי הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת ה' וַאֲזַי יֵשׁ לִשְׁנֵי בָּתִּים עָלֶיהָ, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מִי זֹאת עוֹלָה מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ'. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִתְגַּלּוּת אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב וְהָבֵן הֵיטֵב כִּי עָמֹק מְאֹד מְאֹד:

עוטֶה אור כַּשּלְמָה. נוטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

ואם עיקר בריאת העולם הוא בשביל א', כל שכן מאורעותיו של עולם אחר הבריאה אם טוב ואם רע, לכן צריך כל אדם לדעת בעצמו איך שהוא הגורם מאורעות העולם וחילופיהם לא על דרך האמונה והענוה בלי שום הבנה קרוב בפיו ורחוק מכליותיו, אבל צריך שיהא לבו רואה את הערות ארציות שלו איש אדמה. ואיך הוא רחוק מה' בכל דרכיו מגושם ומגשם חיות הקדש נרגן מפריד אלוף בינה אלוף חכמה מעולם המעשה, והכתוב אומר כולם בחכמה עשית, ואם חכמה אין כאן במה יתקיים.

אמר ר' ינאי הארץ נבראה קודם לשמים שנאמר (בראשית ב' ד) ארץ ושמים, אמרו לו והכתיב (בראשית א' א) את השמים ואת הארץ, אמר להם למה"ד למלך שקנה חפץ נאה ולא היה שלם ולא קרא עליו שם, אמר אשלימנו ואתקן כנו וחבורו, ואז אקרא לו שם הה"ד (תהלים ק"ב כו) לפנים הארץ יסדת ואח"כ ומעשה ידיך שמים, ואומר (שם ק"ד ב) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה המקרה במים עליותיו וגו', ואומר (שם ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ואח"כ (שם ה) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד, כשתיקן לה מכון אז האמיץ בה שנאמר בל תמוט, ומה שמה ועד שמה ומכונה עולם והיינו עולם ועד: