וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃
Y Joctán engendró á Almodad, y á Sheleph, y Hazarmaveth, y á Jera,
Rashbam
ילידתיהו, as in Genesis 10,26 ויקטן ילד את אלמודד, where the Torah does not mean that the man Yoktan gave birth to Elmoded, but that he raised Elmoded as if he had given birth to him, or simply that his sperm begat him. Such an indirect “birthing” is no less significant, as G’d in Deuteronomy 11,31 describes the Israelites as “inheriting” the Canaanites. They had certainly not been direct descendants so that the term “inheriting” would seem appropriate. Nonetheless, seeing that Noach was the progenitor of mankind after the deluge, in an extended, sense the Israelites could view themselves as the “heirs” of the Canaanites. [I have elaborated on the author’s words. Ed.]
Rashbam
ילדך, as in Genesis 10.26 when the Torah writes ויקטן ילד את אלמודד, where the verb ילד though it appears in the kal-mode, is to be understood in the transitive hiphil-mode, as הוליד, “he sired.”
Rav Hirsch
כתים .מיד כתים (Bereschit 10, 4) waren Nachkommen Javans. Die Überlieferung sieht in ihnen die aktitalische Bevölkerung griechischer Abkunft, daher איטליא של יון Großgriechenland, und versteht unter כתים die Römer. יד בתים wäre dann die italienische Küste am Mittelmeer. עבר nach ת א die Länder jenseits des Euphrats. Möglich, daß עבר alle die Bereschit 10, 26-30 genannten Joktaniden als Nachkommen Ebers begreift. יד בתים wie יד הירדן (Kap. 13, 29). יד אשדוד (Josua 15, 45). Es kann auch מיד כתים: von der Kitter Macht bedeuten. וגם הוא bezieht sich wohl auf יד כתים und wäre dann יד hier männlich gedacht, wie Jechesk. 2, 9 והנה יד וגו׳ והנה בו וגו׳.