עַתָּ֗ה תְּנ֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְנַפְשְׁכֶ֔ם לִדְר֖וֹשׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְק֗וּמוּ וּבְנוּ֙ אֶת־מִקְדַּשׁ֙ יְהוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהָבִ֞יא אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה וּכְלֵי֙ קֹ֣דֶשׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים לַבַּ֖יִת הַנִּבְנֶ֥ה לְשֵׁם־יְהוָֽה׃ (פ)
Poned, pues, ahora vuestros corazones y vuestros ánimos en buscar á SEÑOR vuestro Dios; y levantaos, y edificad el santuario del Dios SEÑOR, para traer el arca del pacto de SEÑOR, y lo santos vasos de Dios, á la casa edificada al nombre de SEÑOR.
ביאור
ועכ"פ מבואר דנכונה ראייתו של הרשב"ץ ז"ל מההיא דמנחות שם דעשיית הארון היא מצוה הנוהגת לדורות. אלא שראיתי להר"ב מג"א שם שכתב וז"ל ומה שאמר הרשב"ץ להביא ראיה שתהא נוהגת לדורות ממה שאמרו דרך תימא במנחות וכו'. נראה בעיני שלא מן השם הוא זה. שפירוש מה שאמר לך ולא לדורות. אינו לומר וכי זאת המצוה אינה נוהגת לדורות. רק פירושו הוא וכי הארון שנעשה בימי משה היה ראוי להשתמש בו משה ולא לדורות וכו' עכ"ל עיי"ש בדבריו. ואין דבריו אצלי אלא תימא. כי את מי אין כמו אלה. אטו הרשב"ץ ז"ל לא עלה על דעתו שכן הוא הפירוש הפשוט לפום ריהטא דסוגיא דהתם. אלא דמ"מ ראייתו נכונה על דרך שביארנו. ובודאי ראיה נכונה היא ואין מקום לדברי המג"א בזה. אף שראיתי לבעל מעה"ח שהסכים להר"ב מג"א בעיקר דחייתו לראייתו של הרשב"ץ ז"ל. גם הכריע שם כדעת הרמב"ם ז"ל מדכתיב (דה"י א' כ"ב י"ט) וקומו ובנו את מקדש ה' האלקים להביא את ארון ברית ה' וכלי הקדש לבית הנבנה לשם ה'. שנראה מהך קרא שתכלית בנין המקדש היא שיהא ארון הברית קבוע במקומו להשרות שכינתו בתוכינו. וכן כתוב שם עוד (כ"ח ב') לבנות בית מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלקינו. ומבואר מזה שאין למנות עשיית מקדש והארון אלא מצוה אחת עיי"ש. ואין דבריו נכונים כלל. ומופרכים מאיליהם. דלפי דבריו למה בנו בית שני מאחר שלא היה להם ארון. וע"כ מבואר מזה דהבית בקדושתו קאי גם בלא ארון. והיאך יתכן לומר דעיקר בנין הבית אינו אלא לצורך הארון בלבד. גם מבואר בהדיא בקרא (דה"ב א' ג') דכתיב וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלקים וגו'. אבל ארון אלקים העלה דוד מקרית יערים וגו' נטה לו אהל בירושלים וגו'. הרי שאע"ג שלא היה שם הארון זה זמן רב. מ"מ המשכן היה עומד בקדושתו כבראשונה. והוא היה אהל מועד האלקים. ושם הלכו שלמה וכל ישראל להקריב קרבנותיהם ולהתפלל לפני ה'. וכן כתוב בדוד (דה"א כ"א כ"ט) כשבנה מזבח במקום גורן ארנן היבוסי כתיב שם. ויעל עולות ושלמים ויקרא אל ה'. ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון ולא יכול דוד ללכת לפניו לדרוש אלקים כי נבעת וגו'. הרי שאע"פ שהארון לא היה שם במשכן. מ"מ לא נגרע בזה מאומה מקדושתו. וביאר הכתוב להתנצלותו של דוד דודאי שם היה מהראוי לו ללכת להתפלל ולדרוש את האלקים. לולא שלא היה יכול מטעם שביאר הכתוב. ומבואר מזה שתכלית עשיית מקדש אינו הארון בלבד. אלא מקדש קדושתו מצד עצמו היא גם בלא ארון. ואין הארון אלא אחד מכלי המקדש. ומהנך קראי שהביא במעה"ח לא מוכח מידי. דמאי דכתיב בקרא קמא להביא את ארון ברית ה' וגו'. ודאי מילתא אחריתא היא. ופירושו כמו ולהביא את ארון וגו'. כדאשכחן כיו"ב בכמה דוכתי בקרא כידוע. וגם מאידך קרא שהביא ג"כ לא מוכח מידי. ואדרבה איפכא משמע משם. דהא בהדיא מסיים קרא וכתב ולהדום רגלי אלקינו. דמשמע דגם משום זה לחוד מצוה לבנות בית לשם ה'. גם זולת הטעם שהוא מקום מנוחה להארון. ועוד דגם בעיקר המצוה הכתובה בתורה לעשות מקדש לא כתיב אלא יעשו לי מקדש וגו'. ולא נזכר שם ארון כלל. אלא בפרשה אחרת כתיב מצוה בפ"ע ועשו ארון וגו'. כמו שכתוב בשולחן ובכיור ובמזבח ושאר כלי המקדש. וא"כ אין לכל דבריו יסוד כלל: