וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַֽחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
Y Gosén, y Olón, y Gilo; once ciudades con sus aldeas.
ביאור הרד"ל
(לא) ישבו ישראל בארץ גשן שהיא כו'. וז"ש (ס"פ ויגש) וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה, שהיתה להם אחיזה משרה [ולזה רמז כאן בלשון לאחזה שבסמוך], (וע"ל פל"ט אות ט"ו שכתבתי בשם תוספת על התורה ורד"ק שארץ גשן היא הנאמר בס' יהושע גשן וחלק [טו נא] והיא מא"י, אבל אין נראה כן שהרי פרעה אמר ליוסף במיטב הארץ בארן רעמסס [בראשית מז] שהיא ודאי ממצרים, וגם בקרא דס"פ ויגש קראה ארץ מצרים):
שערי תורת ארץ ישראל
יהודה מחוקקי זה אחיתופל. — ע' פרש"י בבלי ק"ה אי דהיינו משום דכתיב עליו ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי, וידידי ה"ר אברהם יצחק בלייווייס דומ"ץ מפה אמר שהוא משום דאחיתופל היה מעיר גילה (שמואל ב' ט"ו י"ב) וגילה היא מערי יהודה ביהושע ט"ו נ"א.
ביאור הרד"ל
(טו) לגבול מצרים. במקרא כתיב ויעל לקראת אביו גשנה, ומשמע כאן שגשן הוא בגבול מצרים לכנען (ואפשר על שם כן נקרא גשן, מקום שנגשים שתי הארצות זו לזו, וכן בזהר [קיא.] דרשו גשנה לשון תקרובתא ע"ש), ולכן בחר יעקב לשבת בה להיותה הסמוכה לא"י, וכן לכן ניתנה מפרעה לשרה כדלעיל פכ"ו, ובתוס' עה"ת כתבו שהיא גשן האמורה בערי יהודה [יהושע טו] גשן וחלן והי' בה מענין א"י שהיתה גבוה מכל מצרים ולכן נא' ויעל לקראת ישראל מפני שהיתה גבוה (שנמנה ביהושע שם בערי ההר) עכ"ל, וכ"כ הרד"ק [שם יא] בשם המדרש, והוסיף שמפני שהלך יהודה לפני אביו להורות לפניו גשנה זכה וניתנה לו ארץ גשן וע"ל פכ"ו אות ל"א מ"ש בזה בס"ד, ולשון ויעל דרש לי' הפר"א בע"א כמש"ל באות שאח"ז בס"ד: