אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃
No habías de haber entrado por la puerta de mi pueblo en el día de su quebrantamiento; no, no habías tú de haber mirado su mal el día de su quebranto, ni haber echado mano á sus bienes el día de su calamidad.
מחברת מנחם
מתחלקת לשלש מחלקות: האחד, ואד יעלה מן הארץ (בראשית ב, ו), יזקו מטר לאדו (איוב לו, כז), פתרונו לפי ענינו, ענין ערפל וחשך [נ"א אופל ומחשך]. ויתכן להיות מגזרתם אל תבא בשער עמי ביום אידם (עובדיה א, יג), הלא איד לעול (איוב לא, ג), שמח לאיד לא ינקה (משלי יז, ה), אל תשלחנה בחילו ביום אידו (עובדיה א, יג), כמו יום ענן וארפל. השני, הלא זה אוד מוצל מאש (זכריה ג, ב), עץ הנפחם מאש. השלישי, על אודות האשה הכשית (במדבר יב, א), אל אודת הרעה הגדולה הזאת (ש"ב יג, טז), על אדתי ועל אדותיך (יהושע יד, ו), על אודת ישראל (שמות, יח, ח), כמו על דבר ישראל.