Talmud sobre Salmos 110:4

רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָם אֶת רְצוֹנִי נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי מַזִּיז טָל מִבָּנָיו לְעוֹלָם. מַה טַעַם. נִשְׁבַּ֤ע ײ֨ וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אתָּֽה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם. וּכְתִיב תַּמָּן לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדוּתֶיךָ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בְּדִײַתֵיקִי נְתַתִּיו (לַאֲבִיהֶם) [לְאַבְרָהָם]. וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וגו׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירוֹת מַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין וְהֵן מֵבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וּמִיַּד הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. אֲבָל הַטָּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּשְׁבִיל בִּירְייָה. מַה טַעַם. אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

רִבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָן רְצוֹנִי נִשְבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי זָז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם מַה טַעַם לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ נִשְׁבַּע ײ֨ וְלֹא יִנָּחֵם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּדִיַיתֵּיקִי נְתַתִּיו לְאַבְרָהָם בְּמַתָּנָה נְתַתִּיו לוֹ. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירָה וּמַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין הֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּזְכוּת בִּרְייָה מַה טַעַם כְּטַל מֵאֵת ײ֨ כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

שני סמניות אמורות בתורה בפרשה קטנה ואיזו פרשה קטנה ויהי בנסוע הארון וכו׳ רבן שמעון בן גמליאל אומר ראויה היתה פרשה זו שתעקר ממקומה ותכתב במקום אחר כיוצא בו (שופטים י״ח:ל׳) ויהונתן בן גרשום בן מנשה וכי בן מנשה היה והלא בן משה היה אלא לפי שלא נדמו מעשיו למשה אביו לפיכך תולין במנשה כיוצא בו (זכריה ד׳:י״ד) אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ זה אהרן ומשיח ואיני יודע איזה מהן חביב כשהוא אומר (תהילים ק״י:ד׳) נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם הוי יודע שמלך המשיח חביב יותר מכהן צדק הרי הוא אומר (תהילים פ׳:י״ד) יכרסמנה חזיר מיער ויכרסמנה חזיר מיאור (כתיב) יכרסמנה חזיר מיער שבזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כותים דומות עליהם כחזיר מיער מה חזיר מיער הורג נפשות ומזיק את הבהמות ומלקה בני אדם כך כל זמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום כותים הורגין ומלקין ומזיקין אותם וכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום אין כותים מושלין בהם כחזיר של יאור מה חזיר של יאור אינו הורג נפשות ואינו מזיק לבריות כך כל זמן שישראל עושין רצונו אין אומה ולשון הורגין בהן ומזיקין בהן ולא מלקין אותן לכך נכתב חזיר מיאור: