וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל־נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד (ס) וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃
Entonces dijo Saúl á su escudero: Saca tu espada, y pásame con ella, porque no vengan estos incircuncisos, y hagan escarnio de mí; mas su escudero no quiso, porque tenía gran miedo. Entonces Saúl tomó la espada, y echóse sobre ella.
תרגום ירושלמי
וַאֲמַר שָׁאוּל לְנָטֵיל זֵינוֹי שְׁלוֹף סְיֵפָךְ וּקְטוֹלְנִי בָּהּ דִלְמָא יֵיתוּן עַרְלַיָא אִלֵין וְיִתְלַעֲבוּן (ס"א וְיִתְעַלְבּוּן) בִּי וְלָא צָבֵא נָטֵיל זְיֵנֵיהּ אֲרוּם הֲוָה דָחֵיל לַחֲדָא וּנְסִיב שָׁאוּל יַת סְיֵפָא וְאִתְרְמָא עֲלָהּ: