הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֣ל ׀ וְכָל־חֵיל֡וֹ וְכָל־מַמְלְכ֣וֹת אֶרֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹ וְכָל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְעַל־כָּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃
PALABRA que fué á Jeremías de SEÑOR, (cuando Nabucodonosor rey de Babilonia, y todo su ejército, y todos los reinos de la tierra del señorío de su mano, y todos los pueblos, peleaban contra Jerusalem, y contra todas sus ciudades,) diciendo:
תרגום יונתן
פִּתְגַם נְבוּאָה הֲוָה עִם יִרְמְיָה מִן קֳדָם יְיָ וּנְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל וְכָל מַשִׁרְיָתֵיהּ וְכָל מַלְכְּוַת אַרְעָא שׁוּלְטַן יְדֵיהּ וְכָל עַמְמַיָא מַגִיחִין קְרָבָא עַל יְרוּשְׁלֵם וְעַל כָּל קִרְוָהָא לְמֵימָר: