וִֽיהוּדָ֛ה בָּ֥א עַל־הַמִּצְפֶּ֖ה לַמִּדְבָּ֑ר וַיִּפְנוּ֙ אֶל־הֶ֣הָמ֔וֹן וְהִנָּ֧ם פְּגָרִ֛ים נֹפְלִ֥ים אַ֖רְצָה וְאֵ֥ין פְּלֵיטָֽה׃
Lorsque les gens de Juda arrivèrent sur la hauteur [d’où la vue plonge] sur le désert et tournèrent les regards vers la multitude [des ennemis], ils ne virent que cadavres, gisant à terre, personne n’ayant échappé.
ערבי נחל
ונבאר ג"כ מאמר רז"ל (איכה רבה פתיחתא פ' לא) ד' מלכים מה שביקש זה לא ביקש זה, דוד המלך ע"ה אמר (תהילים יח, לח) ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם וניתן לו שנאמר (שמואל ב ל, יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב כו'. אסא אמר אין בי כח להרוג אלא לרדוף ואתה מכלה אותם וניתן לו שנאמר (דברי הימים ב יד, יב) וירדפם אסא והעם אשר אתו כי נשברו לפני ה' לפני אסא אין כתיב כאן אלא לפני ה'. יהושפט אמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה ואתה מכלה אותם שנאמר (דברי הימים ב כ', כד) ובעת ההיא ברנה ותהלה כו'. חזקיה אמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מטתי ואתה מכלה אותם וניתן לו שנאמר (מל"ב יט, לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור כו'.