Chasidut sur La Genèse 23:8

טעם על אדר שיש לפעמים ב' חדשים דהוא חודש העיבור, משום דידוע די"ב חדשים בשנה הם נגד י"ב שבטי י"ה. והנה אדר דהוא מזל דגים הוא נגד יוסף דנמשל לדגים דאין שולט בו עין הרע כמו שאמר הכתוב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. והנה יוסף הוליד ב' שבטים מנשה ואפרים ולכך יש שני אדרים. והנה ידוע דחודש העיבור היה תלוי ביד בית דין ומסור להם אם רצו מעברין החודש אם כן החודש ניסן תלוי ביד בית דין אם רצו היו עושין אותו אדר ולכך החודש הזה לכם כפי מה שאתם רוצין כך נעשה החודש זה. והטעם שאומרים בכל ראש חודש ברכי נפשי את ה' (תהלים קד, א) דיש לומר הטעם שנקרא ראש חודש משום דידוע דמכל השכליות הראשית הוא הרצון ואחר כך כשרוצה בדבר אז בונה הדבר אחר כך ניתוסף אהבה והיראה והתפארות ואם כן הרצון נקרא ראשית. והנה בכל ראש חודש נתגלה רצון חדש על ישראל האיך לעבוד את הבורא יתברך ולכך נקרא ראש חודש. והנה נפש הוא מלשון רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג, ח). ולזה אומרים בראש חודש ברכי נפשי את ה', (תהלים קד, א) רוצה לומר נעשה בריכה והמשכת רצון בראש חודש מן ה' דהוא המקור של כל השפעות והחיים:

ואקברה מתי מלפני (בראשית כג ד), ויענו בני חת וגו' (בראשית כג ה), נשיא אלקים אתה בתוכינו במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו וגו' (בראשית כג ו), אם יש את נפשכם וגו' שמעוני וגו' (בראשית כג ח). הנה יש להבין מה דאמר אברהם מלפני, והם ענו נשיא אלקים, מה זה תשובה. וגם אמרו קבור מתך, כמו שאמר הוא בעבור עצמו ואקברה מתי, ענו לנוכח קבור מתיך, אבל לא אמרו מלפניך כמו שאמר הוא מלפני. וגם יש להבין מה שאמרו אחר כך איש ממנו וגו', וגם מה שחזר אברהם ואמר אם יש את נפשכם לקבור מתי מלפני, הלא דבר הוא. וכבר אמרתי על כונת אברהם באמרו מלפני, במה שאמרתי על פסוק גר ותושב כמבואר למעלה, וכעת לחדש באתי, דהנה אמרו במסכת סנהדרין (דף מ"ו ע"ב) קבורה משום בזיוני או משום כפרה, תא שמע מדאיקבר צדיקים, ואי אמרת משום כפרה, צדיקים לכפרה צריכים, ודאי אין, דכתיב (קהלת ז כ) אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, עיין שם. ושם בתוספת ד"ה קבורה וכו', והאי בזיוני דהכא לאו בזיוני דמת, אלא בזיוני דמשפחתה וכו', עיין שם. והנה איתא בתוספת (מסכת שבת דף נ"ה, ע"ב, ד"ה ארבעה) דכי אדם אין צדיק בארץ וגו', היינו ברוב בני אדם, והנה שרה לא חטאה כלל כמבואר במה שדרשו (ב"ר נ"ח א') בת ק' כבת ך' וכו', ושני חיי שרה (בראשית כג א), כולן שוין לטובה, ואם כן משום כפרה לא נצרכה, לכך אמר ואקברה מתי מלפני, דהיינו משום בזיון דידי, (אחר כך מצאתי במהר"ם א"ש שפירש כדברי, והנאני שכיוונתי לדעת הגדול). והנה שם איבעיא בהספד משום יקרא דחיי או משום יקרא דשכבי וכו', תא שמע ויבא אברהם וכו', ומשני שרה גופא ניחא לה וכו'. והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, דיש מקום אתי לישב קושית הגמרא משרה, דהנה התוספת בד"ה הספדא כתבו דאפילו הספדא יקרא דחיי, שאני מלך דאיכא בזיון טפי לגביה שלא נספד כהלכה. והנה איתא במדרש (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו, מלך אתה עלינו שהמליכו אותו עליהם בשובו מהכות המלכים. והנה איתא במסכת כתובות (מ"ח ע"א) תנא כשהוא עולה עולית עמו, אם כן כיון שהיה גם לה דין מלך איכא בזיון טפי, לכך ויבא אברהם לספוד וגו', והנה דעת לנבון נקל דאם אמרינן דחיישינן ליקרא דשכבי בהספד, מכל שכן בקבורה דחיישינן לבזיון דשכבי, וזה ברור. וזה אמרם נשיא אלקים וגו' מלך אתה עלינו, אם כן במבחר קברינו קבור מתך, ואין צריך לומר מלפניך, כי כיון שהיא מתך הוי בזיון למת והבן. וז"ש איש ממנו לא יכלה ממך, דאיתא במסכת סנהדרין (דף כ' ע"ב) כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו, ואחד מהן שדותיכם יקח (שמואל א' ח יד), אבל אברהם לא רצה בדין מלכות, לכך אמר אם יש את נפשיכם לקבור את מתי מלפני, ר"ל בבחינה זו ולא בבחינת מלך שמעוני ופגעו לי, דאלו בבחינת מלך לא היה צריך לבקש, וטעמו של אברהם שלא רצה בדין מלך, או מפני ענותנותו, או שלא יערער אחר כך אם לא יהיה ברצון טוב, (ועיין עוד מזה לקמן), והבן כל זה כי נכון הוא בס"ד.

וידבר אתם לאמר אם יש את נפשיכם וגו' שמעוני ופגעו לי וגו' (בראשית כג ח). על פי התוספת בסנהדרין דף (כ' ע"ב, ד"ה מלך) דאף דמלך מותר בהאמור בפרשת מלך, מכל מקום אחאב נענש שרשאי ליקח בחנם, ואינו יכול לכופו למכור לו. ונ"ל הטעם כי הוא מלך על הגופים חלקו של בשר ודם, וכן על הממון עניני גשמים, אבל לא על הרוחני שבאדם, כי היא חלק ה' ואיך ימלוך אדם עליה, אם כן לפי זה ליקח שרי דהוא מלך על הממון, אבל לכופו למכור לו דהיינו ברצונו דזה הוא ענין מכירה, אף דתלוי וזבין זבינא זבינא (ב"ק ס"ב ע"ב), היינו משום דגמר ומקנה, ואם כן הכפיה על המכירה הוא כפיית רצונו של אדם, והרצון של אדם הוא בחינה רוחנית של הקב"ה ואין לבשר ודם שליטה עליו, והבן זה כי הוא טעם נכון מאד. ויתכן דאף קודם שניתנה התורה, היה בנימוסיהן שהמלך שליט על הכל, ואיתא במדרש (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו (בראשית כג ו), מלך אתה עלינו כנ"ל, אם כן במבחר קברינו קבור, כי אינך צריך לדעתינו וכמ"ש לעיל, אבל הוא לא רצה כי אין זה מדרך המוסר, וגם לא הוי יקרא דשכבי, וגם אחאב לא לקח בחנם כי היא גנאי והבן, והיה חפץ רק ליקח בדמים ברצונם, ועל זה אין לכוף כנ"ל. על כן אמר אברהם אם יש את נפשיכם עם רצונכם כמו שפירש רש"י (ד"ה נפשכם) לקבור, שמעוני ופגעו לי כנ"ל ויתננה לי בכסף מלא, כי אין לכוף על המכירה ועל הרצון והבן, ועיין בצנצנת מנחם והנ"ל כתבתי. ואי נמי הטעם דצריך לבקש, משום שעל בחינה הרוחנית אין יד אדם שולט בו, וזה שאמר אברהם בכסף מלא יתננה לי בתוככם, ר"ל מה שבתוככם דהיינו גשמיות, אבל רוחניות הוא של הקב"ה וזה אין אני מבקש מכם כנ"ל, והבן.