Chasidut sur Josué 2:9

וזהו ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו (שמות ג, ז). ולכאורה אין להפסוק פירוש מהו ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, והוי ליה למימר ואת צעקתם שמעתי מפני עניים או מכאוביו, כי הרחמנות על עניי עמו בית ישראל. ועוד מהו כי ידעתי, הוי ליה לומר כי ראיתי את מכאוביו, כי ידיעה שייך בדבר הנסתר ובדבר הנגלה שייך ראיה. אכן לפי דברינו יתכן, שקשה למה שמע צעקתם הלא גזר עליהם שיעבוד, לכן אמר מפני נוגשיו, שהם כיוונו להרע את ישראל לא לקיים גזירותיו לכן יעשה נפלאות בקרבם ויכה בעברתו כל בכוריהם וישפוט אותם בדצ"ך עד"ש באח"ב. וסיים כי ידעתי את מכאוביו, כי השם יתברך יודע מכאוביו של בני ישראל לא לקיים גזירותיו עשו כי אם זדון לבם השיאם לשנוא ה' ואת בני ישראל לכן שלח בם חרון אפו כו' ופדה בשמחה מעבדות לחירות, כן עכשיו יקוים בנו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אמן:

והנה אמרו (יומא כ"ט א') למה נמשלו אסתר לשחר לומר מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים והאיכא חנוכה ניתנה לכתוב קאמינא והניחא למאן דאמר מגילת אסתר ניתנה לכתוב אלא למאן דאמר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר מוקי לה כר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר דאמר רבב"י אמר ר"א למה נמשלה תפילתן של צדיקים לאילה מה אילה קרניה מפוצלות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלתן תפלתן נשמעת ע"כ. ביאורו כי הכתב הוא הפרסום הדבר לכל באי עולם בדורות הבאים כמו שנאמר (בירמיה) וכתוב בספר וגו' למען יעמדו ימים רבים. ודבר זה אינו אלא בנס שהוא שידוד הכחות והשתנותם מטבעם שדבר זה הוא פלא נרגש. וגם דבר זה נקרא נס בתוך נס כמו שכתבתי לעיל והרי זה על דרך שאמרו (חולין פרק א"ט) תרי תמיהי דכירי אינשי. וזה ענין שנס חנוכה לא ניתן לכתוב כי לא הי' נס מופלא בשידוד הטבע שבכח הניצוח אשר ברא השי"ת לנצח ולהתגבר על זולתו נצחו החשמונאים לבני יון ועם היותם מועטים כבר יארע זה על דרך המקרה שינצחו מועטים למרובים וגם בהיות המעט גבורים. ואינו אלא נס נסתר שאינו נגלה ונתפרסם לכל באי עולם שלא יוכלו להכחיש ובעל כרחם יודו כי ד' אלקים חיים הוא מלך עולם וכדרך ניסי מצרים ודור המדבר שנאמר (יהושע ב׳:ט׳) כי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם. ובנס אסתר נחלקו בו אם לא ניתנה לכתוב למה שלא נראה בו שידוד הטבע כ"כ כי אפשר הוא על דרך הטבע שאשה תטה לב בעלה לשנות משפטיו ולהטותו לטובת אומתה. או כדברי האומר שניתנה לכתוב בעבור מה שמצאנו גם שם (אסתר ח׳:י״ז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם נראה ממה שגם האומות שאין מרגישים כח השי"ת אלא על ידי פלא כמו שנתבאר לעיל הרגישו אז להתיהד זה יורה כי הי' גם אותו נס שידוד טבע גמור כי על ידי ההנהגה הטבעית לא הי' אפשר להשתנות הגזירה אחר מה שהי' בחוקי פרס שכל מה שנחתם בטבעת המלך אין להשיב. ועוד שעכ"פ לא הי' להיות נהפוך שישלטו המה בשונאיהם וכיוצא מצברים הידועים לדור הרואים הנס שהי' ניכר בהם שידוד טבע ופלא ולכך סובר דנתנה לכתוב:

וזה שאמרו במסכת ראש השנה חכמי ישראל מונין למבול כר"א, ולתקופות כרבי יהושע, כי תקופות המה הסיבות, וגם תקופות מורה לזמן, והוא סוד החיות שבעולמות והמשכיל יבין. ועתה הגיע עת דודים במה שאמרו חכמינו ז"ל במבול כר"א ולתקופות כרבי יהושע וחכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע, כי לכאורה אין לו הבנה כיון שאומות העולם מונין שלא כדעת חכמי ישראל למה קורין אותם חכמים מי שהוא נגד דברי תורה ושלמה קראו כסיל ואויל. אמנם נראה דרך דרש, כי כבר ביארנו בביאור מסכת פסחים (קיח:) כשחלה ר' ישמעאל בר' יוסי שלחו לו אמור ב' או ג' דברים שאמרת לנו בשם אביך, שלח להם הללו את ה' כל גוים כו' (תהלים קיז, א) מה עבידתיה אלא הללו את ה' כל גוים, אניסים ונפלאות דעביד בהדייהו וכל שכן אנן דכי גבר עלינו חסדו. והנה בודאי לאומות העולם לא עשה הקדוש ברוך הוא שום נס. אפס דמלת בהדייהו קאי על ישראל. אך איך שייך הלשון אניסים ונפלאות דעביד בהדייהו. ונראה, דעיקר תכלית כל הנבראים לעבדו ולהללו ולכבודו ברא הכל ואפילו בהמות וחיות וצמח אדמה כדי להלל לשמו ושיאכל האדם ויהיה לו כח לעבדו ובזה עלייתן. והנה כל אחד מבני ישראל נהרג על קידוש השם ושמח מאוד שזכה שיתקדש שם שמים על ידו. והנה כשהקדוש ברוך הוא עושה ניסים ונפלאות לישראל ונוקם בצריהם באומות העולם היה לאומות העולם להללו ולשבחו שהם כלים שנתגלה אלהותו בעולם ויתקדש שם שמים על ידם ולהיות מקבלים עליהם באהבה וראוי להם לשמוח. אמנם טח עיניהם מראות וזה דרכם כסל למו ולא יחפוץ כסיל בתבונה אך לעתיד לבא אשר יפקח ה' עיני עורים ויהפכו כולם לעבוד את ה' כמו שהבטיח לנו הנביא (ישעיה ב, ה) בית יעקב לכו ונלכה באורחותיו, אז יהללו את שמו על ניסים ונפלאות שעשה לישראל בהדייהו עמהם, כלומר עם אומות העולם שהם היו כלים שיתקדש שמו הגדול והנורא בעולם. אמנם הם היו כלים שנתגלה מדת הגבורה ונקם בצרינו כל שכן אנן אניסים ונפלאות שנתגלה בעולם אלהותו עלינו כמו ביציאת מצרים שהיה חסד וטובה לישראל. וזהו מאמר כל שכן אנן דכי גבר עלינו חסדו ניסים ונפלאות ונתגלה חסדו ואמת ה' לעולם. נמצא כשהשם יתברך נוקם באומות העולם ועושה בהם נפלאות זהו חסדים שהאומות העולם נעשים כלי שיתקדש שם שמים על ידם שבחייהם לא נתקדש בשום פנים שם שמים על ידם. ואצל ישראל כשנותן להם גדולה הם מקטינים את עצמם ותולין הגדולה בבעליו ומהללים את שמו יתברך כשהשם יתברך משפיע לנו טובה הוא החסד. ואצל האומות החסד כשהשם יתברך נוקם בהם ונעשים כלי שיתקדש שמו על ידם מה שלא נעשה על ידם בחייהם. ונודע שבתשרי מתגלה מדת המשפט ובניסן מתגלה מדת החסד והטוב לישראל. וזהו במבול שאז היה מדת המשפט כר"א. בתשרי, שאז הוא מדת משפט. ולתקופות כר' יהושע, כי הוא הנהגת עולם בחסד כמאמר המנהג עולמו בחסד. וזהו כר' יהושע בניסן, כי בניסן נגלה החסד. וחכמי אומות העולם שרוצים שיתקדש שם שמים על ידם אף במבול כר' יהושע, כלומר אף שהוא משפט הוא חסד. שמדת משפט שלהם הוא חסד להם שיתקדש שם שמים על ידם. וזהו כרבי יהושע שבניסן מתגלה החסד. וזהו למבול כר"א, ומדייק תיבת למבול, דלכאורה למבול איננו מוזכר לא בדברי ר"א ולא בדברי ר' יהושע, רק לבריאת העולם וללידת האבות ולגאולה. ולפי זה מדוייק היטב. והשם יתברך ישפיע עלינו חסד ורחמים ושמחה וטובה וברכה וחיים ושלום אס"ו: