Chasidut sur Isaïe 32:15
עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וכרמל [וְהַכַּרְמֶ֖ל] לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃
jusqu’au jour où se répandra sur nous un esprit d’en haut, où le désert redeviendra un verger et le verger sera considéré comme une forêt touffue.
באר מים חיים
וזה עיקר עבודת האדם לראות ליחד את בחינת הנפש והרוח שבו אל הנשמה אשר בקרבו על ידי התעסקות בתורה ומצוות במחשבה נכונה טהורה וברורה באימה ויראה ורתת וזיע וחלחלה באהבה ושמחה וחיות בוערת כרשפי אש שלהבת י"ה, והתפילה בדביקות ובאהבה ויראה כאמור. כי גוף התורה והמצוות המה בבחינת הנפש והרוח. והמחשבה הנכונה ואהבה ויראה הוא בחינת הנשמה וחיה יחידה. וכשהאדם לומד ועושה מצוות על הדרך הזה והכל בפרישות דרך ארץ מתאוות עולם הזה שאף כשעוסק בתאוות ההם לא יהנה מהם לרוב אימתו ופחדו מה', והבערת האש אשר בלבבו לעבודתו. כי אין אדם זוכה לתורה ומצוות על נכון כי אם בפרישות התאוות וכאשר מנו חז"ל (בברייתא המכונה על פרק ו' דאבות משנה ו') במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם במיעוט תענוג במיעוט דרך ארץ וכו' באימה ביראה באהבה ושמחה וכו' אז זוכה להדבק נפשו ורוחו אל הנשמה ומה שלמעלה ממנה, ונעשו כבחינת מרכבה וכסא אליה להדבק באורה ויוכלו על ידה לאור באור פני מלך חיים. ואז גם הגוף הנגוף על ידי שבירת התאוה נתהפך עמהם לגוונא טבא ונעשה כרוחניות שלא יתבלע בעפר הארץ כגוף משה ואליהו שעלו למרום עם גופם. ועיין בזוה"ק (לך לך פ"ג:) שכתב וזה לשונו: נפשא איהו אתערותא תתאה וסמיכא בגופא וכו' לבתר אתתקנת ואתעבידת כרסייא לאשראה עליה חלק הרוח וכו' כמה דאת אמר (ישעיה ל"ב, ט"ו) עד יערה עלינו רוח ממרום. לבתר דמתקני תרוייהו זמינין לקבל נשמה דהא רוח אתעביד כרסייא לגבי נשמה כו' והאי נשמה איהו סתימא עילאה על כולא וכו' עד כאן. והוא דברינו. ואז נעשים בבחינת רוח בני האדם העולה הוא למעלה ונעשים כולם בבחינת היחוד הנקרא על שם נר בסוד הכתוב (משלי ו', כ"ג) כי נר מצוה וכמו שסיים שם (בזוה"ק) בלשונו: כגוונא דנהורא דבוצינא דנהורא תתאה דאיהו אוכמא אתדבקת בפתילה וכו' ואתעבידת כרסייא לנהורא עילאה חוורא דשריא על נהורא אוכמא לבתר וכו' אתעבידת ההיא נהורא חוורא כרסייא לנהורא סתימאה דלא אתחזי ולא אתידע וכו' וכדין נהורא שלים וכך הוא בר נש דאיהו שלים בכולא וכדין איקרי קדוש וכו' עד כאן. כי גוף האדם הוא בבחינת גשמיות הנר אשר תחת ההוא נהורא אוכמא הרומז לנפש וכולם מתאחדין ביחודא שלים להאיר באורן ולעלות מעלה בלהב השלהבת הנמשך למעלה. ועיין בזוה"ק (בראשית נ"א:) מה שכתב על פסוק (דברים ד', ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy