Chasidut sur Les Nombres 10:10
וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (פ)
Et au jour de votre allégresse, dans vos solennités et vos néoménies, vous sonnerez des trompettes pour accompagner vos holocaustes et vos sacrifices rémunératoires; et elles vous serviront de mémorial devant votre Dieu. Je suis l’Éternel votre Dieu."
מראה יחזקאל על התורה
וע"ז מורה ענין מלכיות זכרונות ושופרות, דכבר נתקשו המפרשים הלא בפסוק מבואר ההיפך דהיינו מתחלה שופרות ותקעתם בחצוצרות (במדבר י י) ואח"כ זכרונות כמ"ש ונזכרתם כו' ואח"כ מלכיות כמ"ש אני ה' אלקיכם, אבל הענין הוא שאנחנו בני ישראל השתעבדנו להשי"ת בג' דברים והמה עיקרי הדת, דהיינו מתחלה צריך לקבל עליו עול מלכות שמים, ואח"כ עול תורה, ואח"כ להאמין בשכר ועונש, וכ"ז מבואר בפסוק (דברים כו יז) את ה' האמרת להיות לך לאלקים דהיינו עול מלכות שמים וע"כ אומרים מלכיות, ואח"כ זכרונות דהיינו לשמור כל מצותיו כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות כו' למען תזכרו, ואח"כ שופרות דהיינו שכר ועונש שהשופר מורה על מדה"ד ונמתק ברחמים כידוע, וגם מורה על השכר לעתיד כמו"ש יתקע בשופר גדול.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תפארת יוסף
ותקעתם בחצוצרות וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם (במדבר י׳:י׳).
איתא בספרי וכי חצוצרות מזכירין והלא דמים מזכירין. אלא כיון שיכולין לתקוע ולא תקעו מעלה אני עליכם כאלו תקעו. והענין בזה, כמו שאנו רואין שהשי"ת ציוה מצות עשה ומצות לא תעשה. וביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, שמה שהאדם עושה נגד הסכם גופו למצות עשה יחשב. והיינו מחמת שטבע של האדם הוא, שאינו רוצה לפעול כלום ורק לילך בטל. והאדם מכריח גופו ומקיים את רצונו ית', זה נקרא שמקיים את רצונו ית' בקום ועשה. וכמו שאנו רואין שביום השבת נחשב השביתה למצות עשה, וכמו שנאמר וביום השביעי תשבות (שמות ל״ד:כ״א), ונחשב למצות עשה אף שהוא רק שביתה. והענין הוא מחמת שהשי"ת ציוה לעשות פעולת המצות, וע"י הפעולות שאדם עושה נקרא יגיע כפו של אדם. ממילא רוצה האדם לעשות עוד פעולות, כדי שעל ידם יקבע עוד קדושה אצלו. ובשבת שרואה האדם שרצונו של השי"ת הוא שביתה, אז מכריח האדם את גופו לשבות והשביתה הזאת ג"כ נחשבת למצות עשה. וזה ביאור הספרי כיון שיכולין לתקוע ולא תקעו, היינו שרצונו של האדם לעשות הפעולה, כיון שעל ידה קונה האדם עוד קדושה ונקרא יגיע כפו. ומחמת שרואה שרצונו של השי"ת לשבות, אז הוא מכריח ומבטל את רצונו. לזה נחשב באמת השביתה הזאת לקום ועשה, וזה מעלה אני עליכם כאלו תקעו:
איתא בספרי וכי חצוצרות מזכירין והלא דמים מזכירין. אלא כיון שיכולין לתקוע ולא תקעו מעלה אני עליכם כאלו תקעו. והענין בזה, כמו שאנו רואין שהשי"ת ציוה מצות עשה ומצות לא תעשה. וביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, שמה שהאדם עושה נגד הסכם גופו למצות עשה יחשב. והיינו מחמת שטבע של האדם הוא, שאינו רוצה לפעול כלום ורק לילך בטל. והאדם מכריח גופו ומקיים את רצונו ית', זה נקרא שמקיים את רצונו ית' בקום ועשה. וכמו שאנו רואין שביום השבת נחשב השביתה למצות עשה, וכמו שנאמר וביום השביעי תשבות (שמות ל״ד:כ״א), ונחשב למצות עשה אף שהוא רק שביתה. והענין הוא מחמת שהשי"ת ציוה לעשות פעולת המצות, וע"י הפעולות שאדם עושה נקרא יגיע כפו של אדם. ממילא רוצה האדם לעשות עוד פעולות, כדי שעל ידם יקבע עוד קדושה אצלו. ובשבת שרואה האדם שרצונו של השי"ת הוא שביתה, אז מכריח האדם את גופו לשבות והשביתה הזאת ג"כ נחשבת למצות עשה. וזה ביאור הספרי כיון שיכולין לתקוע ולא תקעו, היינו שרצונו של האדם לעשות הפעולה, כיון שעל ידה קונה האדם עוד קדושה ונקרא יגיע כפו. ומחמת שרואה שרצונו של השי"ת לשבות, אז הוא מכריח ומבטל את רצונו. לזה נחשב באמת השביתה הזאת לקום ועשה, וזה מעלה אני עליכם כאלו תקעו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני י"י אלקיכם (במדבר י י). בתרגום יונתן ברם סטנא מתערבב לקל יבבותכון אנא י"י כו'. נראה דרצה לפרש מהו בעי בכאן אני י"י אלקיכם, (ורז"ל (ר"ה ל"ב ע"א) דרשו בכאן מלכיות). ומפרש והיה לכם לזכרון ולא יהיה שולטנא אחרת בכולהו עלמין, כי יתערב השטן ולא ישאר שום שולטנא, רק אני י"י אלקיכם ואין עוד שום שלטנא אחרא, זה מה שנ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy