Chasidut sur La Genèse 37:7

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶךְ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם הוּא קמה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן קָדְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ב׳:כ״א): מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית ל״ז:ז׳): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי:

ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם (בראשית מב, ו-ז) . ויש להבין מה בא להשמיענו בזה שכתוב ויתנכר אליהם. ונראה דהכתוב בא להשמיענו בזה צדקת יוסף הצדיק, כי הנה יוסף חלם לו שאחיו ישתחו לו כדכתיב (בראשית לז, ז) והנה אנחנו מאלמים כו', ואחיו לא רצו במלוכת יוסף עליהם, והנה דרך הטבע כשאדם מנצח את חבירו וזה יודע שהוא מנצח אותו, דהיינו שיודע שמזה האדם היה לו הנצוח אז ירע לו ויש לו עגמת נפש גדול אבל כשהוא מנצח ואין חבירו יודע ממי הוא מנוצח אז אין לו רע כל כך. והנה בכאן יוסף נצח את אחיו בקיום החלומות אשר חלם לו שאחיו ישתחו לו, ובאמת הם לא רצו בזה שיוסף ינצח אותם ויצטרכו להשתחות לו. וזה היה צדקת יוסף הצדיק שבשעה שהשתחו לו ונמצא הוא נצח אותם אלו היו יודעים שזה שהשתחו לו הוא יוסף היה רע להם לכן יוסף הצדיק בשעה שהשתחו לו אחיו התנכר אליהם כדי שלא ירע בעיניהם על הניצוח שהוא מנצח אותם בקיום החלומות וידמו שהם משתחוים לאחר ובאמת יוסף הוא מלך ולא יהיה להם עצבות על השתחויה, כי יבינו שהם משתחוים למלך אחר. וזה שאמר הכתוב וישתחו לו וכו' ויכירם , שיהיה להם עגמת נפש. ויתנכר אליהם, שלא יהיה להם עגמת נפש וצער על שהוא נצח אותם. ואפשר לומר שזה היה כוונת יוסף הצדיק שלא הודיע לאביו שהוא מלך ושהוא חי שיוסף ידע שיקוים החלומות אשר חלם לו על אחיו שיבואו וישתחו לו, ואלו היה מודיע לאביו והיו באים אחיו והשתחו לו היה להם צער מזה שנצח אותם, כי ידיעת אביו היה גם ידיעה להם לכן לא הודיעו לאביו כדי שלא יצטער את אחיו כדי שיבוא וישתחו לו ולא ידעו למי משתחוים וידמו שמשתחוים למלך אחר:

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו (בראשית לז ח). לפי משפט הלשון היה לו לומר המשל תמשל בנו בתמיהה, כמו המלך וכו'. ונ"ל דהנה יוסף ראה בחלום איך אלומותיהם משתחוים לאלומתו (בראשית לז ז), וכאשר סיפר הענין להם, היה יכול לספר להם בקיצור שראה בחלום איך אלומותיהם משתחוים לאלומתו, ולמה לו לומר בלשון והנה קמה אלומתי. אך דהנה ידוע דתיבת "קמה, הוא שם מע"ב שמות והוא מסוגל למלוכה, כמ"ש שאול לדוד ידעתי כי מלוך תמלך "וקמה בידך ממלכות ישראל (שמואל א' כד כ), וכן בדניאל (ב כא) "מהקם מלכין. והנה ענין מראה החלום שראה שאלומותיהם משתחוים לאלומתו, יש לפותרו שולטנות סתם לא מלוכה, והנה הוא פתרהו למלוכה, על כן בעת ספרו החלום הזכיר "קמה אלומתי, להיות זה השם מצליח למלוכה, על כן חרה אפם. וז"ש המלך תמלך עלינו אם משל וכו', ר"ל לו יהא כדבריך שראית מראה החלום בענין האלומות, ויהיה אמת שתמשול בנו, אך מי הגיד לך שתמלך עלינו שאתה מספר בלשון "קמה, וזה תבין וישנאו אותו על חלומותיו בענין האלומות, ועל דבריו שמדבר בלשון הזה המורה מלוכה, והבן כי נכון הוא בעזהש"י. ולשון התרגום יונתן מסייעני, וז"ל הלממלך אנת מדמי עלנא אין למשלט אנת סבר עלנא, הנה כתב בתחילה מדמ"י, ואחר כך סביר, ותבין תיבת אי"ן, דוק ותשכח כדברי וגם תרגם אונקלוס יש לכוין כן: