Chasidut sur Les Psaumes 104:7

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנּוֹתְנִין מַיִם בָּעִסָּה צְרִיכִין לִתֵּן חַלָּה לַכֹּהֵן, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין בְּחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת רְעָמִים זוֹכִין עַל-יְדֵי הַחֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת יָמִין בִּבְחִינַת שֵׁב לִימִינִי, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת עַל-יְדֵי הַחֶסֶד כַּנַּ"ל. בִּבְחִינַת מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַחַלָּה שֶׁנּוֹתְנִין לַכֹּהֵן מִן הָעִסָּה עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חֲסָדִים בְּחִינַת יָמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקַּפִּיטְל הַנַּ"ל, אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, הַיְנוּ אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד שֶׁהוּא יָמִין, הוּא בְּחִינַת כֹּהֵן וְעָלָיו נֶאֱמַר שֵׁב לִימִינִי הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהִתְהַוּוּת בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִים וּמוֹצִיאִין אֶת הָעִסָּה מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִבְּחִינַת חָמֵץ וְזוֹכִין שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה בִּבְחִינַת רְעָמִים שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּל הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קד), מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן וְכוּ' לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחַלָּה הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית הָעִסָּה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנּוֹתְנִין בָּהּ מַיִם שֶׁאָז בָּאָה לִכְלַל חִמּוּץ וְאָז צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָעִסָּה עַל-יְדֵי הַחַלָּה לַכֹּהֵן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָמִין וּמַעֲלִין מֵחָמֵץ לְמַצָּה כַּנַּ"ל:

והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי וגו'. כפל להדיע חסרון המים הגם שכבר אמר ויחסרו המים ולא הוה ליה למימר כאן כי אם בעשרים באחד לחודש נראו ראשי ההרים, אך בא להודיענו כי חסרונם היה מעט מעט, ולא כאשר היה בבריאת העולם שהיה כל העולם מים במים, וכאשר אמר הקב"ה יקוו המים אז תיכף מגערתך ינוסון וגו' יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם (תהלים ק"ד, ז'-ח'), וברגע כמימרא היו כל המימות בים אוקינוס, ולא כן כאן שהיה בהדרגה מעט מעט והטעם כדי שיתעכב הדבר עד החודש העשירי ומשם גם כן במעט עד שיושלם שנה תמימה שהוא משפט דור המבול. ומחסדי המקום ברוך הוא שאף חסרון המים שהוא התחלת הטובה וההנחה גם זה חשבה למשפט להיות בזה יושלם שנת משפטם, וזה מאמר הכתוב (שם ל"ו, ז') צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, כלומר אף בעת שהיו משפטיך בזעף ובחימה ובקצף גדול, והעלית על העולם תהום רבה, והיה ראוי שתגבורת המים לבד יהיה עד שנה תמימה שהוא משפט דור המבול אבל צדקתך כהררי אל שלקחת הטובה שהוא חסרון המים וחשבת למשפט להיות בזה תכלה שנה וקללותיה, ואדם ובהמה תושיע ה' כרוב רחמיו.

(ב"ר פ"ה א') ויאמר אלקים יקוו המים (בראשית א ט). כתיב (תהלים קד ז) מן גערתך ינוסון. קשה ליה היה לו לומר יכנסו המים או ילכו, דמשמעות הליכה וכינוס ביחד, ומדכתיב יקוו משמעותו במהירות ובניסה, נ"ל. ור' ברכיה גם כן קשה ליה כנ"ל, על כן פירשו מלשון קו. ור' לוי פירש מלשון קויתי, שר"ל ויקוו וייחלו המים לחזור כבראשונה להציף העולם כשימרדו הדורות, נ"ל :(ב"ר פ"ה ב') אל מקום אחד וכו', דרך הקב"ה וכו'. ר"ל והוציא את רוחן ונתמעטו :(ב"ר פ"ה ג') דרך הים וכו'. דכים קא דריש לשון דוך, כמו בדך פלן, ר"ל אל דרך ומקום הים (ועיין ברש"י ומתנות כהונה), ורבי אלעזר הוסיף שלכל אחד בפני עצמו ייחד מקום לדוכתא פלונית גלגולותא פלונית, ויצדק המים אל מקום אחד, כל אחד מהמים למקום המיוחד להם, וכן כל אינך דכי"ם קא דרשי, עיין במתנות כהונה: